הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

הספרייה
המושבה רחובות נוסדה בפורים תר"ן, וכבר בט"ו בשבט תרנ"ג (1893) ייסדו בה ספרייה, או כפי שנקראה בראשונה: "בית עקד ספרים". העיתונות באותם ימים דיווחה על פתיחת הספרייה - למשל בעיתון "המליץ"הופיעה הידיעה: "בחמישה עשר בשבט נוסדו ברחובות בית עקד ומקרא בשביל הקולוניסטים (בני המושבה) והפועלים. מספרים כי הפתיחה הייתה נאה מאוד ועשתה רושם טוב.". גם עיתון "הצבי" טרח וכתב בנושא.
 
קטע מעיתון "המליץ", 1893
 
עיתון
 
על החשיבות הרבה שראו פרנסי המושבה בקריאת ספרים, כבר בשנים הראשונות ליסודה, אפשר ללמוד ממנהגו של משה סמילנסקי- "לקרוא לפני בחירי התלמידים יצירות מן הספרות הרוסית שתרגמם לעברית בשעת הקריאה." 5 (עמ' 42). הוא אף היה בין המייסדים של ערבי קריאה פעמיים בשבוע – "קריאה אחת בעברית וקריאה אחרת בז'רגון (אידיש). בראש וראשונה יקראו תמיד ממבחר כתבי חכמינו הקדמונים, והתיקון השני  - כי יעמוד ועד מפקח על ענייני הקריאות אשר חבריו יהיו גם מן הצעירים וגם מן הבאים בימים ולא ייקרא דבר בלי הסכמתם" 1(עמ' 85)
 
גם מכתבו של אהרון אייזנברג, ראש ועד המושבה משנת תרס"א (1901) מלמד על היחס לספרייה:
"אנוכי, בכל טרדותיי הרבות, קיבלתי על עצמי לסדר את בית הספרים ואת יום ט"ו באב הועדתי לאספה בשביל לבחור ועד אשר אחד המורים יעמוד בראשו ויקבל עליו את האחריות לבית הספרים." 1 (עמ' 85)
 
מה הכיל אוסף הספרייה ?
זאב גלוסקין כותב ל"מנהלי בית עקד הספרים" כי לבקשתו של אהרון אייזנברג הוא הזמין בהוצאת אחיאסף את "העולם הקטן" (כתב-עת עברי ראשון לילדים), שירי יל"ג, "דור, דור ודורשיו" ו"על פרשת דרכים" מאת אחד העם, וספרים באידיש מאת שלום עליכם ואחרים. "אולי יעלה בידי להשיג עוד איזה ספרים ממכריי, הכול אשלח ליום המחר על ידי משלוח מיוחד במסילת הברזל." (מכתב מי"ג תשרי תרס"ג)
גם אברהם מוסל, שהגיע מהולנד לרחובות ועבד בה שנה (1913 – 1914), מספר על ספרייה בבית העם שרוב הספרים בה היו בעברית או באידיש ולכן לא יכול היה להפיק ממנה תועלת. 4 (עמ' 19)
חומר הקריאה כלל גם עיתונות מהארץ ומהעולם.

תקציב וארגון
זאב גלוסקין כתב: "עליכם לדעת כי יותר מ-200 פראנק לשנה לא אוכל להוציא על בית העקד שלכם." ובעיתון "הפועל הצעיר" (מיום כ"ב כסלו תרע"א, 23.2.1910) והתריע ש- ""הספרייה עומדת להיהרס, אחרי שמבין בני האיכרים אין כעת אף אחד שיתנדב להקדיש איזה שעות לטובת קיומה של הספרייה.". הוא מתרעם על בנות המושבה - "שאינן שמות לב שאין מי שיקבץ כסף לתשלום שכר הדירה, שיסדר קטלוג, ואינן מתביישות כי בספרייה זו שוררת עזובה רבה."

מזכיר ועד ה"מכבי"- אפרים חרל"פ, שלח מכתב לוועד המושבה (ח' בשבט תרפ"א, 1921), שהסכום שהוקצב לספרייה "לפתיחת ספרייה ואולם קריאה" אינו מספיק.

וצבי שפירא, שהיה אחראי על הספרייה מטעם ועדת התרבות, מתכתב עם המועצה המקומית בדרישה להגדיל את תקציב הספרייה במספר מילים (מא"י-מיל ארץ ישראל) (י"ח באייר תרפ"ו, 1926).
מכתבו של צבי שפירא למועצה
 
הוא מלין ש- "ישנם הרבה ספרים חשובים שאין ביכולתנו לרכוש, מחוסר אמצעים", אין באפשרותנו לקנות ספרים חדשים מחוסר מקום," ובמכתב מיום 24.4.34 הוא מתאר את מצבה העלוב של הספרייה, על ספרים שמונחים בארגזים "מחוסר מקום בארונות ומחוסר מקום להעמדת ארונות," ודורש את הגדלת הסכום לרכישת ספרים ואת העסקתו של ספרן קבוע "ולא לסמוך רק על מתנדבים." 
מסתבר שגם מצבם של הסופרים היה בכי רע (בדומה לימינו אלה..). מצוי בידנו מכתבה של המשוררת אלישבע, הפונה בבקשה להלוואה מוועד המושבה, כדי שתוכל להוציא את קובץ סיפוריה העבריים. היא מבטיחה להחזיר חלק מהסכום בספרים, אם הוועד ירצה בכך.
היכן פעלה הספרייה ?

"בית עקד ספרים" פעל, כנראה, ב-שלאש ואחר כך בביתו של שמעון גרינברג (רחוב הרצל 182)- "שם, באחד מחדרי הבית היו ספסלי ישיבה וארון ששימש לספרים" (על פי אסתר דונדיקוב).

בתרע"ב (1912) הונח היסוד לבית העם"ועליו נוסף אחר-כך גם בניין מיוחד למען הספרייה." 5 (68,67).

בחוברת לזכרו של יהודה טלר מתרע"ג – 1913 3 (17) – נכתב בשם ועד הספרייה:

"הקימונו ספרייה מיוחדת בתוך הספרייה הכללית אשר בבית העם, על שמו: 'הספרייה אשר ליהודה'. העמדנו שם ארון מיוחד אשר יכיל את כל הספרים בשתי מאות אכסמפלרים. וכאשר ייבנה לנו בית מיוחד אצל ,בית העם,נשים גם תמונה."

הבית לא נבנה מהר כל כך והספרייה נדדה ממקום למקום: "העבירו אותנו מבית המועצה לבית תלמוד תורה, בהבטחת 2 חדרים, ולבסוף נשארנו בלי מקום לגמרי, והספרייה סגורה זה ארבעה חודשים." (מכתבו של צבי שפירא מאפריל 1936.)

באמצע שנות השלושים "המושבה גדלה וצרכיה החברתיים גדלו. ליד בית העם נוסדה גם ספרייה." 5(עמ' 130) נרכש ריהוט מידי - "יעקב חכם שגמר את עבודתו - 5 שולחנות ו-10 ארונות בשביל הספרייה של בית העם, רחובות." (מכתב מ-25.3.1937)

תקציב הספרייה בשנה זו, כפי שמופיע בדו"ח הכספי של אגודת בית העם: 740.007 לא"י.
מנהלי הספרייה

הראשון שידוע לנו עליו מן הכתובים, כי היה מנהל הספרייה הקטנה, עוד "בהיותו נער כמעט", הוא יהודה גורודסקי (1945-1884) 2 (עמ' 149), ואחריו אליהו גלזר שבמשך שנים היה מנהל הספרייה המקומית ברחובות." .

אסתר דודניקוב זוכרת גם את המורה כהן-צדק- ש"עבד בבית עקד הספרים."

בשנות העשרים והשלושים עמד בראש ועד הספרייה צבי שפירא.

מראשית שנות הארבעים ועד שנות השבעים, עמדה מאחורי דלפק ההשאלה הגב' פרומה נוטוב,השמורה בזיכרונם של רבים מילדי רחובות. יונה דורון זוכרת אותה יושבת באולם הספרייה ב"בית העם", ומבעד לחלון קטן במרכז הסורגים, מחלקת את הספרים על פי הבנתה. "היא ניהלה את הספרייה ביד רמה."

 

יהונתן רווה הלוי זוכר אישה דקה וצנומה, מלאת אנרגיה, שצמות מעוגלות מעטרות את ראשה. וגם אם לא הרשתה לו לקרוא את כל הספרים שרצה, מעולם לא העז לחלוק על דעתה.

 

 

דוגמה לכרטיס ספר וקבלה
כרטיס ספר וקבלה
 

עם השלמת בנייתו של בית התרבות ע"ש סמילנסקי, עברה הגב' נוטוב עם הספרים לבניין של בית התרבות, שם הוקצה לספרייה מקום מרווח ומשם ניהלה בכישרון את ענייני הספרייה, כולל השאלה, רכישת ספרים וייעוץ מקצועי.6

ב-17.10.83 הונחה אבן הפינה לספרייה הציבורית ע"ש מאירהוף במעמד "ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וקרן החינוך."

ב-1985, תשמ"ו, 102 שנים לאחר יסודו של "בית עקד הספרים", זוכה הספרייה לעבור למבנה קבע ברח' גולדין 2, שהוקם מהתרומה הנדיבה של יוסף ורבקה מאירהוף מבלטימור, מרילנד, ארה"ב, באמצעות קרן החינוך לישראל של המגבית היהודית המאוחדת.
 
כרטיסי השאלת ספרים
כרטיסי השאלת ספרים
 

בספרייה המרכזית, שעברה שיפוץ לאחרונה (2011), יש כ-60,000 ספרים,

כותבים ב-עברית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית ומסופי מחשבים לצוות ולציבור הקוראים.
מקורות:

1)      אייזנברג אהרון – קורותיו, כתביו ותקופתו, בעריכת עבר הדני, "מסדה", תש"ז (1947), עמ' 90-85.

2)      דורון יונה – "כיוון חדש", ינואר 2011, גיליון 151.

3)      טלר ישראל – "נאד הדמעות", חוברת לזכרו של יהודה טלר, בעריכת אביו, ישראל טלר.

4)      מוסל אברהם – "שכיר-יום מהולנד בארץ הקודש", עמ' 19.

5)      סמילנסקי משה – "רחבות – תר"ן-תש"י", המועצה המקומית רחובות, ליד "דביר, תש"י.

6)      פרומה נוטוב, דברים לזיכרה – העיתון של עיריית רחובות, 1991.

 
אספה, חקרה וכתבה - שלומית קוצר