הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
רחובות במלחמה העצמאות- מוזמנים לערב השקה לספרו של יהודה בן בסט , שיתקיים ב - 8.5.2018 !
הספר עוסק בהרחבה בהיערכות האזרחית והצבאית בתקופת המלחמה. מתוארים בו המאבק בבריטים, פעולות "ההגנה" וארגוני הפורשים, האצ"ל והלח"י, כיבוש כפרי הסביבה, וההשפעה שהייתה לכל אלה על המושבה, על הצעירים שהתגייסו ולחמו בעיקר במסגרת חטיבת גבעתי, וביחידות הפלמ"ח, ועל המבוגרים שנקראו לשמירות ולעבודות ביצורים במושבה, ביישובי הסביבה ובקו החזית
בערב ייערכו בו 2 הרצאות:
* הרצאתו של יהודה בן בסט, חוקר וכותב הספר - "ממושבת הדרים שקטה, לדרוכה ולוחמת"
* יואב רגב, מ"מארס השחור" אל יישומה ומימושה של "תוכנית ד' " – המעבר ממלחמה בלתי-סדירה אל הלחימה הסדירה, ונטילת היוזמה בידי הצד העברי במלחמת העצמאות
הערב יתקיים ביום שלישי, 8.5.2018, בשעה 19:30, בספרייה המרכזית (רח' גולדין 6),
מוסיקה ברחובות

ברחובות, המושבה החקלאית, נמצאו תושבים רבים שהיו חובבי מוסיקה וביניהם גם נגנים חובבים.

הגב' רבקה מינקוב (כלתו של בעל הפרדס הראשון) היתה כנרית מקצועית, ולימים כנרת  בתזמורת האופרה של גולינקין בתל-אביב. הגב' מינקוב היתה מורה לכינור ברחובות בסוף שנות ה-20 ותחילת ה-30 למאה העשרים. היא נהגה לכתת רגליה בחול מבית תלמיד אחד למשנהו.

בסוף שנות ה-20 הגיעה למושבה הגב' ניץ פניה שהיתה המורה הראשונה לפסנתר. במושבה גדלו פסנתרניות מקצועיות: רעיה גורודיסקי–קרדו שהשתלמה באנגליה, ובתיה בוסקובויניק-לביא פסנתרנית ומורה למופת.

ב-1932 הגיע לרחובות יחיאל פלדי, שריכז את הצעירים חברי "הפועל" שניגנו במנדולינות, והקים תזמורת מנדולינות שהופיעה בפני הקהל הרחובותי. יחיאל פלדי לימד נגינה את ילדי המושבה.

ככלל ילדי רחובות למדו מוסיקה- כינור לימדה הגב' מינקוב, שהיתה מגיעה פעמיים בשבוע מתל-אביב, וכשעזבה הגיע לרחובות משה לוין-אבדור והחל ללמד את ילדי רחובות נגינה בכינור. על מנת לחסוך הליכה מבית תלמיד אחד למשנהו, איפשרו לו בני משפחת אבסיאן, שהיו חובבי מוסיקה גדולים, ללמד בביתם, וכך הפך הבית לקונסרבטוריון הראשון ברחובות. במשך שנים עד מלחמת העצמאות. בנוסף היו ברחובות מספר מורים לפסנתר - הבולטים ביניהם: יהודה ברנשטיין, ויטלס, פורטנוי, גב' מוסקט, גב' ריס.

בשנת 1938 יזמה גב' בתיה הבר-שיים הקמת אגודה שנקראה "אגודת חובבי המוסיקה", שמטרתה היתה השמעת קונצרטים למוסיקה קאמרית. הוקם ועד, והפעילים הבולטים בו היו זאב אייזנר, דר' ק' לוינזון, גב' מיכל לוין, בכרך, מולוידזון, יחיאל פלדי, ט' קייבל ועליזה אבסיאן-סקלצקי ששימשה כמזכירת הכבוד. הקונצרט הראשון התקיים בחצר בית דונדיקוב, ואחר כך התקיימו קונצרטים באולם "בית האיכר", עד לשנת 1960-59, כשעברו לאולם "ויקס". קונצרטים אלו נמשכו למעלה מ-30 שנה עד שהתמזגו בתכניות מכון וייצמן. מיטב האומנים הופיעו בקונצרטים של האגודה, ואלה היו ברמה גבוהה ביותר.

בשנת 1937 הסתיימה בניית "בית העם" המורחב, והתזמורת הארץ-ישראלית (כיום הפילהרמונית) הופיעה בו מספר פעמים בשנה (עד לשנות ה-50) עם מיטב המנצחים והאמנים, ו"בית העם" היה תמיד מלא עד אפס מקום. ברוניסלב הוברמן נתן רסיטל בשנת 1937 ולאחר שנה הופיע שוב ברסיטל. המנצח לואי כהן ניצח על התזמורת כמה וכמה פעמים. ב-5.3.1946 התקיים קונצרט פרידה ממנו ולאחריו נערכה לכבודו מסיבת פרידה. ב-13.11.1947 הופיע ב' גימפל עם התזמורת. שיא הקונצרטים היה בשנת 1948 בקונצרט עם ליאונרד ברנשטיין , שבמהלכו נשמעה צפירת אזעקה. איש לא נע ולא זע, וברנשטיין המשיך לנגן ולנצח על הקונצ'רטו של מוצרט (K. 450).

בין שאר המפורסמים שהופיעו היה הכנר מישה אלמן, ובמאי 1953 התקיים רסיטל של יאשה חפץ, שהקדיש את הכנסות הקונצרט לקידום המוסיקה ברחובות.

כתבה: עליזה סקלצקי לבית אבסיאן