הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

עיר ההדרים
במקביל לירידה במעמדו של ענף הגפנים, ולעלייתם של כרמי השקדים, ניטע ברחובות בשנת 1904 הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב, חלוץ הפרדסנות ברחובות. מינקוב העסיק פועלים עבריים בלבד, ופרדסו היה מעין אכסניה לפועלים ולפגישות של אנשי העלייה השנייה. אחריו נטעו פרדסים גם משה סמילנסקי, אליעזר יעקובזון וי. פיינשטיין, בנוסף לפרדסים שניטעו ב"אדמת יאסין".
 
 החל משנת 1925 נטעו איכרים רבים באזור החוף פרדסים. הסיבה לכך היתה כלכלית: מחירי ההדרים באירופה עלו כתוצאה מההכרה בחשיבותו של ויטמין C. דבר זה הביא את האיכרים להכרה שעתיד החקלאות נמצא בהדרים, וכי יש להשקיע בענף זה. גם ברחובות ניטעו פרדסים רבים ונרכשו קרקעות נוספות לשם כך. משה סמילנסקי רכש 1,050 דונם בשם חברת "אנגלו פלשתינא ציטרוס" (החברה הוקמה בשנת 1927, ע"י ידידיו של סמילנסקי), ועוד לפני כן נרכשו קרקעות מרחמן בק איל תגי מזרנוגה. בכל הקרקעות החדשות ניטעו פרדסים, ובשנת 1927 הגיעו שטחי הפרדסים ל- 13,515 דונם.
 
קטיף בפרדס סמילנסקי
קטיף בפרדס סמילנסקי
 
ענף ההדרים נתן לרחובות את התנופה שלה ואת המרכזיות שלה מבחינה כלכלית, בין השאר הודות לתחנת הרכבת שנבנתה בצפון העיר. אחדים מפרדסני המושבה, שהיו חברים באגודת "פרדס", הקימו ליד תחנת הרכבת את בית האריזה הממוכן הראשון בארץ (בשנת 1930). במשך השנים נוספו בתי אריזה רבים ליד התחנה ונוצר הריכוז הגדול ביותר בארץ של בתי אריזה. בשטח התחנה נבנו גם מחסנים רבים וקו מיוחד של מסילת הברזל איחד אותם עם התחנה המרכזית. כשליש מכלל ייצוא ההדרים מהארץ עבר בבתי האריזה של המושבה. רחובות הפכה למרכז הגדול ביותר של משלוח פירות הדר לנמלי הארץ, ולא בכדי זכתה לכינוי "עיר ההדרים". במשך שנים נהגו ברחובות לחגוג את חג ההדר, בסיום עונת ההדרים.
 
בית האריזה של משפחת בשיסט (1934)
בית האריזה של משפחת בשיטס, 1934
 
בשנת 1933 הקימו מספר פרדסנים את "יפאורה"– בית החרושת הראשון בארץ לייצור מיצים מפירות הדר. בשנת 1939 עבר בית החרושת ליוזמים מבחוץ, שהרחיבו את מימדיו. בית החרושת "יפאורה" הוקם במקום היקב, שלא היה בו עוד שימוש. בשנת 1939 הוקם ע"י יהודי מגלאזגו, בית חרושת נוסף לאותה מטרה - "פרי-פרי".

בתקופת מלחמת העולם השנייה נפגע קשות ענף ההדרים, שעמד כולו על יצוא, התאוששות נראתה אחרי 1945 .