הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
רבנים ראשיים ברחובות - בחירות, מינויים ואף התפטרות אחת, חקר וכתב - ד"ר יואל פיקסלר
נראה כי בשנים הראשונות תושבי המושבה הסתדרו ללא מרות רבנית מרכזית ברחובות. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששימש כרב של של יפו והמושבות, עמד גם לרשות אנשי רחובות. עם השנים וגידול האוכלוסייה במושבה, הצורך ברב מקומי התחזק, ולאורך השנים שירתו את רחובות 5 רבנים ראשיים.
רקע - ניהול וארגון
ועד המושבה ברחובות, שנבחר לראשונה בסוף שנת 1890, ניהל וארגן את כל תחומי החיים הציבוריים, ולעתים אף האישיים במושבה. הוועד היה: "המוסד ההנהלתי העברי הראשון הראוי לשם זה. זה היה ועד שניהל את כל ענייני המושבה כלפי פנים וכלפי חוץ, על דעת עצמו ועל אחריות עצמו, בלי שום אפוטרופוסות של אחרים" (מתוך: "משפחת האדמה", משה סמילנסקי).
 עצמאותה של רחובות באה לידי ביטוי גם בפעילותו של ועד המושבה. הוועד זכה למידה רבה של עצמאות, קיומו לא הוטל בספק, ולא היו ניסיונות לטרפד ולהצר את פעילותו, כפי שקרה למושבות שהיו תחת חסות הברון.

לצד ועד המושבה פעלו האסיפה הכללית, שבחרה את חברי הוועד וקבעה את סדרי עבודתו, ועדות המשנה, שהתמקדו בנושאים מוגדרים וועדת התשעה, שקבעה את תקנות המושבה.

כשלושים שנה לאחר הקמתה (ב- 1923) הפכה רחובות ל"מועצה מקומית". במקום ועד אחד, שניהל את חיי המושבה, התהוו שלוש רשויות שקבעו את סדר היום הציבורי: הוועד החקלאי (שטיפל בענייני האיכרים), מועצת פועלי רחובות (שדאגה לצורכי הפועלים) והמועצה המקומית, בה היו חברים איכרים, פועלים ותושבים אחרים. בין הקבוצות השונות שררו לעתים מתחים, ויחסי הידידות ביניהן לא חזרו זמן רב לקדמותם.

רחובות המשיכה לגדול, להתרחב ולהתפתח, ובשנת 1950 הפכה לעיר ואם בישראל.

 

מקורות

        רחובות, משה סמילנסקי

        90 שנה לרחובות, ישראלה קומפטון

        זכרונותי, לוין אפשטיין

        עיתוני התקופה: המליץ, הפועל הצעיר, הארץ, דבר