הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

ד"ר ארנסט, אלחנן, נידרלנד 1908- 1967

ד"ר נידרלנד נולד בשנת 1908 בוורצבורג בגרמניה. אביו אברהם היה רב בקהילה, ואימו רוזה לבית מנדס מצאצאי דונה גרציה, היתה עקרת בית. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון המשיך ללימודי רפואת השיניים, שנמשכו שלוש שנים, כפי שהיה מקובל באותם ימים, בגרמניה. הוא החל לעבוד כרופא שיניים בעיר בה גדל ולמד. בשנת 1933 כשהחלו מנשבות רוחות רעות בגרמניה, החליט כי מקומו בארץ ישראל. בן דוד מקרבה שנייה שחי בירושלים, קנה עבורו סרטיפיקט ב- 10 לירות שטרלינג, והבריח אותו ואת חברתו בדרך בלתי לגאלית, מבירות שלבנון (אליה הגיע בכוחות עצמו) בלבנון לארץ.

ד"ר נידרלנד הגיע לטבריה יחד עם אירמה לבית טחובר, גם היא רופאת שיניים. היכרותם בחו"ל היתה בתנועת "עזרא" שהטיפה בקרב הנוער לציונות וליישוב הארץ. אירמה נולדה ב- 1911 בנירינברג שבגרמניה.

ד"ר נידרלנד נתקבל לעבודה בטבריה כרופא שיניים שכיר, בקופ"ח של הסתדרות העובדים. הוא העניק שירותי רפואת שיניים לכל תושבי הקיבוצים בעמק הירדן. לנסיעותיו השתמש באופנוע עם סירה, בה הניח את הציוד והמכונות לטיפולי השיניים בלקוחות, כולל המקדח ודוושת ההנעה שלו. ד"ר נידרלנד נהג לספר על ההיכרות ראשונה עם מתיישבי קיבוץ דגניה ב', כי בבואו לקיבוץ קיבל את פניו החבר קדיש לוזינסקי (לוז)שעשה לו היכרות עם כמאה חברי הקיבוץ (מרוב לחיצות ידיים, כאבה לו היד) כששאל את קדיש לוז, האם סיימנו להכיר את כולם? ענה לו קדיש, "חסר עוד חבר אחד, שאינו אוהב לעבוד ולכן שלחנו אותו לתל אביב שייצג אותנו במרכז התנועה. שמו לוי שקולניק (אשכול)".

בטבריה נולד בנם הבכור, עמוס. שנה מאוחר יותר, לאחר שד"ר אירמה התאוננה כי החום הכבד מתיש אותה ואינה יכולה עוד לשאתו, אושרה לזוג בקשת העברה לתל אביב. אחרי שהות של שנה בתל אביב עברה המשפחה ב- 1938 להתגורר ברחובות. הפעם על פי בקשת קופ"ח, כדי לאייש את מרפאת השיניים של הקופה ברחובות (ברחוב בני משה).

בשנת 1940 בימי מלחמה העולם השנייה, הגיעו הוריו מאנגליה לארץ. לאנגליה הגיעו לפני המלחמה ושהו אצל קרובי משפחת אימו. בבואם לארץ, גרו ההורים יחד עם בנם, בדירתם השכורה. האב, שהיה רב בהכשרתו, שימש כרב של בית כנסת "ויצמן" ברחובות.

בשנותיה הראשונות ברחובות גרה המשפחה בשכירות. בתחילה, ברחוב ויצמן, בבית שבחצר מלון פומרנץ, ומאוחר יותר בבית ספוקויני, ברחוב הרצל. ד"ר אירמה עבדה כרופאת שיניים במרפאתו של ד"ר פינקלשטיין, ברחוב אחד העם, שעזב את הארץ מייד עם פרוץ מלחמת העצמאות ב- 1948. לאחר שהמרפאה נסגרה החלה אירמה לעבוד עם בעלה במרפאתם הפרטית.

בשנת 1946 התפטר ד"ר נידרלנד מעבודתו בקופ"ח, צעד שלווה בהרגשת עלבון גדולה. על כך סיפר בנו, ד"ר עמוס נדר: "בסיום יום עבודתו של אבי, בשעה שמונה בערב, נכנס למרפאת השיניים בקופ"ח, הפקיד המפקח על עבודת הרופאים וביקש מאבי לראות את כרטיס העבודה. אחרי שעיין בו שאל את אבי מה רק 20 סתימות הספקת לעשות היום, כל כך מעט?. אבי נעלב עד עמקי נשמתו והחליט כי אין מקומו במוסד זה". ידוע, הסביר הבן, ד"ר נדר, בעצמו רופא עתיר ניסיון כמנתח פה ולסת, "כי זמן ממוצע של ביצוע סתימה הוא חצי שעה מכאן שאחרי עבודה קשה של עשר שעות, במקום לקבל הערכה פקיד הקופה בה בטענות על ההספק הנמוך, לכאורה".

הוסיף וסיפר הבן, ד"ר נדר: "למדתי ב"בית חינוך", ביה"ס לילדי העובדים ברחובות. בכיתה גימל הסבירה לנו המורה כי מי שלא עובד בטוריה נחשב לבורגני. כילד בן תשע, כשבאתי הביתה אמרתי לאבי כי הוא בורגני מאחר שאינו עובד בטוריה. אבי כעס מאוד על ה"חינוך" לו זוכים הילדים "בבית חינוך" והחליט כי מכיתה ד' ואילך אלמד בבית ספר עממי בו למדו לא רק ילדי העובדים אלא גם ילדי ה"מעמד" הבורגני.

ד"ר נידרלנד פתח מרפאה פרטית, בחדר אחד, בדירתם ברחוב הרצל, זאת עד שעברו בשנת 1954 לביתם החדש אותו בנו, ברחוב בנימין 26. אשתו אירמה המשיכה לעבוד איתו במרפאת השיניים, בביתם החדש.

בין לקוחותיו של ד"ר נידרלנד, נמנה גם הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן וורה רעייתו. על כך מספר הבן עמוס: "בילדותי אני זוכר כי יום אחד אחה"צ, בהיותי בבית הלכתי עם מכנסי התעמלות קצרים, כפי שהיה מקובל באותם ימים, ללא גופיה וחולצה. אבי קרא לי כי אבוא לומר שלום לאשת הנשיא שהגיע זה עתה למרפאתנו. נכנסתי למרפאה ולחצתי את ידה של אשת הנשיא ויצאתי. לאחר שהסתיים הטיפול ואשת הנשיא עזבה, קרא לי אבי ובכעס גדול גער בי על חוסר הנימוס בהופעתי כיצד זה, העזתי להופיע בפני אשת הנשיא ללא חולצה וללא לבוש מתאים".

ד"ר נידרלנד היה חובב כדורגל מושבע. עם בואו לרחובות היה פעיל ותומך בקבוצת הכדורגל מכבי רחובות, ולימים חבר הנהלתה. תרם מכספו לקבוצה ועודד שחקניה בהצלחתם. ליווה אותם שנים רבות. ד"ר נידרלנד היה חבר באגודה "אחווה אלפא אומגה הבינלאומית", שפעלה להקמתו של ביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים. היה פעיל בתנועת רוטרי ברחובות  ובתל אביב, ותרם לה מזמנו ומכספו. אבי, מספר הבן: "עסק בצעירותו בכתיבה, כתב מחזה בשפה הגרמנית, היה איש אוהב ספר ומעידה על כך ספרייה גדולה שהיתה בביתנו. אבי ובמיוחד אימי, שהיתה תמיד מלאת חיים ושמחה, היו אנשי חברה. בכל יום שישי אחה"צ היו נפגשים עם קבוצת הרופאים, יוצאי גרמניה, בקפה "שטרים", ברחובות".

ד"ר נידרלנד נפטר ב- 1967, בגיל 59 ונקבר ברחובות. אשתו ד"ר אירמה נידרלנד נפטרה ב- 2000, בגיל 89 ונקברה ליד בעלה, ברחובות. השאירו אחריהם שני בנים. עמוס, רופא מנתח פה ולסת, ודורון -ד"ר להיסטוריה.

 חקר וכתב - צבי תדמור