הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

שכונת קובה
סיפורה של השכונה מתחיל בשורשיה של משפחת פינץ, ככל הנראה בספרד, שגלגוליה עוברים דרך פורטוגל, ז'נבה ואיזמיר. בסוף המאה ה- 19 נולד משה פינץ באיזמיר ונשלח ללמוד באי רודוס בישיבה למחוננים. באותה עת היוו היהודים את הקבוצה הדתית השנייה בגודלה באי, כשקהילתם מונה 11 אלף נפש מתוך 28 אלף יושביו.
 
הרב משה פינץ
הרב משה פינץ
 
בשנות השלושים של המאה העשרים שימש הרב משה פינץ כרב קהילה בעיר קירקלרלי (קרקליסה) שבמחוז מרמרה, בצפון מערב טורקיה (תראקיה). עקב מצב כלכלי דחוק ששרר בכל האזור, גבר הלחץ על היהודים ואף הגיע לכדי מהומות מקומיות. בחודש יולי 1934 החליט הרב משה פינץ יחד עם רוב בני הקהילה לעזוב את עירם ולעבור לאיסטנבול, שם החלו לפעול נציגי המוסדות המיישבים מארץ ישראל, כאשר מטרתם היתה לקבל רישיונות עלייה לארץ (סרטיפיקטים). המוסדות המיישבים חילקו את רישיונות העלייה, שהוקצו ע"י המנדט הבריטי, על פי מפתח מפלגתי ולאנשים צעירים בלבד, לא ניתנו רישיונות לאנשים מבוגרים ולמשפחות גדולות.[1] כך מצא את עצמו הרב משה פינץ יחד עם עוד עשרות משפחות "תקועים" באיסטנבול. חלק מהמשפחות החליט לשוב לעירם (קירקלרלי), חלק אחר החליט להמתין באיסטנבול עד אשר יזכו ברישיון המיוחל. ההערכה היא כי כ – 200 משפחות זכו בסופו של דבר ברישיון העלייה ועלו לארץ ישראל.[2]
 
הרב משה פינץ (במרכז) עם בני משפחתו בטורקיה
הרב משה פינץ (במרכז) עם בני משפחתו בטורקיה

הרב משה פינץ אשר סורב, חזר לעירו, ובשנת 1938 היגר לקובה יחד עם ששת ילדיו הצעירים, שם זכה למשרת רבנות. שתי בנותיו הגדולות אשר היו נשואות ובעלות משפחה נשארו בקירקלרלי. אט אט החלו בני המשפחה שבגרו לעלות לארץ כבודדים עוד לפני קום המדינה,[3] ובשנת 1949 עלו שתי בנותיו של הרב משה פינץ יחד עם משפחותיהם לארץ והתיישבו במעברת רחובות שהיתה ממוקמת ליד "מכבי האש" של היום[4]
 
בתמונה משמאל לימין: אידה (בתו של משה פינץ), ילדה קרובת משפחה, מתי - הבת של אידה, משה - בנה של אידה
אידה ומשה חסדאי בחזית האוהל במעברת רחובות

הקונגרס הציוני ה - 23 נתכנס לראשונה בירושלים באוגוסט 1951, והרב משה פינץ הגיע להשתתף בו כנציג יהודי קובה. לאחר שביקר את בנותיו ב"מעברת רחובות" וראה את תנאי המחייה באוהלים, הוא פנה לארגון "בני ברית" בקובה וביקש מהם תרומה לבניית צריפים על מנת לשכן בהם חלק מדיירי האוהלים במעברה. ארגון "בני ברית" אכן תרם את הכסף, ואנשי הקהילה בקובה רכשו 21 צריפים ושלחו אותם דרך הים לרחובות. הרב משה פינץ פנה לעיריית רחובות וביקש שיקצו מגרש להעמדת הצריפים והעירייה פנתה לקרן הקיימת אשר נענתה לבקשה והעמידה מגרש רחב ידיים להקמת הצריפים.[5] הצריפים הוקמו מדרום לרחוב עמוס דניאלי בין הרחובות קנדלר לבורגין , ליד שכונת אפרים במערב העיר, וחלק מדיירי המעברה זכו ב"מעונות פאר" כאשר בכל צריף שוכנו 2 משפחות.[6]

בשנת 1952 הגיעה משלחת של יהודי קובה לארץ וביקשה לראות את הצריפים שנשלחו לארץ. עיריית רחובות בראשות בן-ציון הורוביץ העמידה שלט מתאים בחזית הצריפים וקראה למקום "שכונת קובה", הצלמים נקראו והנציחו את המאורע.
 
שכונת קובה" – משמאל הרב משה פינץ, לידו ראש העיריה בן ציון הורוביץ
שכונת קובה" – משמאל הרב משה פינץ, לידו ראש העיריה בן ציון הורוביץ

בשנות השמונים של המאה שעברה [7] נבנו בתים משותפים בפאתי המגרש (על רחוב קנדלר) ע"י מנהל מקרעי ישראל, ותושבי הצריפים עברו לדירות בבניינים אלה בתנאי חכירה. בכך התאפשר פינוי הצריפים, ותחתם הוקמה שכונה חדשה עם בתים צמודי קרקע.[8]
 
הבניין ברחוב קנדלר מספר 40
 
הבית המשותף

הרב משה פינץ עלה עם משפחתו לארץ עם הגעתו לקונגרס הציוני וקבע את ביתו ברחובות, הוא נפטר בתאריך כב' אדר ב' תשכ"ג (1963) ונקבר ברחובות.

חקר וכתב - ד"ר יואל פיקסלר
תודה למאיר חסדאי אשר העמיד לרשות הכותב את ידיעותיו בנושא ואת התמונות.

הערות:
[1] ראה "עליית סיטקוב".
[2] כעשרים משפחות התיישבו ברחובות וכל השאר התפזרו ברחבי הארץ. כל המשפחות הללו היו דוברות ספרדית ושומרות מסורת.
[3] הנכד יצחק חסדאי הגיע לבן שמן ושימש שם כמדריך חקלאי והתגייס לפלמ"ח. הנכד מאיר חסדאי עלה בשנת 1948 בהיותו בן 15.
[4] אידה וישראל חסדאי, חנה ובנימין צ'יצ'ק.
[5] לימים אוחדו הקרקעות תחת "מנהל מקרקעי ישראל" שקרקע זו בבעלותם עד היום.
[6] בת אחת של הרב פינץ, חנה צ'יצ'ק ומשפחתה עברה לאחד הצריפים בהיותה אשה חולנית ואילו בתו השניה, אידה חסדאי ומשפחתה, המשיכה להתגורר באוהל במעברה.
[7]ואולי שנות ה – 70. הבניין ברחוב קנדלר מס. 40 נרשם בטאבו כבניין משותף בשנת 1988.
[8] ברחובות המרגנית, לוטם ונופר.