הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

מספר הפועלים ברחובות

לבד מהקבוצה הראשונה של הפועלים שהגיעה לרחובות בשנים הראשונות, היו במושבה כל השנים מספר קטן של פועלים קבועים, בשנת תרנ"ט (1889) היו בה 11 משפחות של פועלים, 50 נפשות מתוך 283 תושבי המושבה.

המשבר הגדול

עליית תר"ן- תרנ"א הוכתה מכה ניצחת, ובסוף תרנ"א נתחולל משבר, החמור ביותר שידעה העלייה הראשונה בכל שנותיה. היה במשבר זה כישלון מוסרי עמוק, המהלומה העיקרית ניחתה עם גזירות העלייה והקרקע, שנתחדשו ע"י השלטונות התורכים, ובעקבותיהן אירעה מפולת, שקברה תחתיה תכניות, מפעלים, ואנשים, הון רב ירד לטמיון.
ברחובות נפסק פיתוחם של הכרמים, ובטלה פרנסתם של מאתיים פועלים. החלה יציאה של פועלים מן הארץ, שהפכה למנוסה, ועולים שהגיעו לחופי הארץ גורשו.

שנות השפל תרנ"ב- תרנ"ט (1889-1882)

תנאי העבודה היו קשים, ולא היה סיכוי לפועל להבטיח את קיומו לו ולמשפחתו. עד ראשית העלייה השנייה, רבים נשרו, אך השאלה היתה איך הצליחו הנשאים להחזיק מעמד.

"לא הרי שנת תרנ"א כשנת תרנ"ב- השנה החולפת היתה שנת בוא בני ישראל בהמון רב בראשיתה וצאתם בהמון רב באחריתה", כך כותב יעקב גולדמן בקובץ "פרי הארץ" תרנ"ב בעריכת יעבץ. "...רחובות, שממאות פועלים לא נשארו בה אלא מאה בלבד, אנו שומעים בכל זאת דרישת שלום מעודדת"-  מתוך סקירתו של בינשטוק: "נחמד לראות את הצעירים האלה, המלאים כוח עלומים שבים אחרי בוא השמש משדות עבודתם, איש דקרו ומעדרו בידו, באים אל המושב בקול רינה ושפתם תביע שירות בשפת עבר. את המחזה הזה ראה כותב הדברים האלה בעיניו בבואו בפעם הראשונה לרחובות, לפנות ערב"
 
(מקור: משה ברסלבסקי, פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה, עמ' 167. בהוצאות הקיבוץ המאוחד תשכ"א 1961 )

 

מפקד כללי של פועלי ארץ ישראל

אחת הפעולות הראשונות של הסתדרות הפועלים, היתה עריכת מפקד כללי של פועלי המושבות בארץ, בשנת תר"ס. סקירתו של א' קומרוב, מזכיר "הסתדרות הפועלים" שפרסם את סיכום המיפקד ב-"ספר השנה, תרס"א: " רחובות- 26 פועלים, מהם 22 בעלי משפחות. בעונות מתות הפועל בטל מעבודה, ויש שהוא רעב ללחם. בין השאר מסופר כי עלתה שאלת הפועלים באסיפה כללית של כל איכרי רחובות: "אם יש להפועלים האלה רשות להתערב בענייני בית הספר, ועוד עניינים כלליים שאינם נוגעים רק אל אכרות בלבד, אשר משתתפים גם בהוצאות הדברים האלה, ודנו אותם בשלילה, בנתינת טעם, כי הפועלים זרים הם מהמושבה. ולכן אינם רוצים שיתיחסו אליהם". ועל כך מגיב א' קומרוב: " והפועלים האלה בעלי רצון כביר ורוח אמיץ, אשר כל רגב של אדמת רחובות וכל אבק מהרריה רטובה מדמם וחלבם- לזרים ייחשבו, צא טמא יקראו למו, שוללים מהם את זכותם לחוות דעה בעניינים שיש גם להם נגיעה בהם".

נבחרו חברי ועד להסתדרות הפועלים, שייצגו את שמונת הסניפים הגדולים ביותר. מרחובות נבחרו: אפרים חרל"פ וסגנו חיים יהודה הוכמן.

לאחר מספר שנים מסכם סמילנסקי את חשבון מפעל ההתיישבות בעלייה הראשונה:

על עבודתנו הקרקעית בארץ הוצאנו עד עכשיו לפחות 90 מיליון פרנק. גאלנו 0.2 של אדמת ארץ ישראל ונושיב עליה ביחד עם משפחות הפועלים והפקידים לכל היותר 1500 משפחה. נמצא שכל משפחה השייכת אל הקרקע עלתה לנו בסכום של 60 אלף פרנק. יש לנו כיום בערך 1000 אכרים, כל אחד מכלכל בממוצע שלושה משפחות ערבים, המקבלים מידינו בשכר עבודתם כמיליון פרנק מדי שנה בשנה. מן הסכום הזה לא חוזר ליהודים כלום. כי אין הפועל הערבי קונה מאת העברי העירוני.

אין ספק, מוסיף ואומר סמילנסקי, שמצב משקי ומוסרי זה של הישוב, לא זו בלבד שעקר רבים ובתוכם גם מבני האכרים, ילידי המושבות, מן הארץ, הוא גם גרם במידה רבה לשיתוקה של שאיפת ההגשמה ברחבי העם. מאז תר"ן- תרנ"א לא קמה תנועת מגשימים דוגמת הבילו"יים, או כדמות פועלי רחובות בראשית ימי המושבה.
 
חקר, כתב וערך - צבי תדמור