הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

התארגנות הפועלים

באותם ימים של בראשית, היו במושבה חיים ציבוריים ערים. הפועלים חיו אז חיים משותפים: יחדיו היו בעבודה, ביציאה אליה ובשיבה ממנה; יחדיו היו במטבח המשותף, ובשינה בעליית הגג ובפינות אחרות. על לכידותם וגיבושם של הפועלים כקבוצה בעלת מוטיבציה ומורל גבוה מביא לוין אפשטיין בזיכרונותיו את רשמיו של הרב יעקב מאז"ה מביקורו במושבה: "בעמדו אתי על ראש גבעה קטנה ובראותו את קבוצות הפועלים השונות בבואם מן השדה- משגיחים לפניהם, מכשירי עבודה על שכמיהם, והם שרים שירי עבודה ארץ ישראליים- זלגו עיניו דמעות מרוב שמחה והתפעלות".

בשנת תרנ"א (1891) נוסדה "אגודת אחים"או "הסתדרות העשרות" על ידי קבוצת פועלים בני רחובות ומקצתם פועלים מנס ציונה הסמוכה. בגרעינה הראשון היו אפרים חרל"פ, חיותמן, נוח שפירא (המשורר), אלטשולר, צבי קליינר ואחרים. השם הראשון- "אגודת אחים" מעיד על מהותה, השני - "העשרות"- על המבנה הארגוני. חוליית היסוד היתה בת עשרה חברים, שחבריה קשורים בקשרי אחווה. כל פועל חיפש לו חברים כלבבו מקרב מחנה הפועלים הגדול והציעם להסתדרות, ובטרם נתקבל המועמד תהו על טיבו ובחנוהו אם ראוי הוא לכך. סיפר חרל"פ: "תפקיד שר העשרה היה לדאוג להעשרה שלו בכל, דאגה לעבודה, להשכלה, לחינוך וללימוד העבודה. הוא היה מוליכם כל בוקר לעבודה, בשירה וברינה, מכניסם לשורות העבודה בשדה, על פי רוב בעבודת ה"בחר" לעקירת יבלית, וברגעי המנוחה מן העבודה, היו מספרים לעולה החדש על ענייני ישוב א"י, מחזקים ומעודדים אותו, לפנות ערב שבים הביתה בשירה וברינה, השר הולך לפניהם, וכולם אחריו...".

אהרון אייזנברג  כותב בזיכרונותיו:"יסדתי הסתדרות חשאית מבין הטובים והמשכילים של הפועלים, שהם יהיו המסדרים האחראים, לנהל את שאר הפועלים ולשמור ביחד על מוסדותיהם, כמו המטבח, בית החולים, הספרייה הקטנה וחינוך הילדים של בני המשפחות...". שם ההסתדרות היה "אגודת העשרות". העבודה היתה רבה וסידרנו שרי עשרות, שרי חמישים ושרי מאה, במשמעת חזקה, צבאית וסודית, הן מפני הפקידות, שהיתה מתנגדת לזה והן מפאת אי האימון, כמו שנוכחנו במשך הזמן, גם מצד יתר הפועלים, שלא ירגישו במנהלים שעליהם. איחדתי שמונים איש מהטובים והנוחים ביותר, והם היו הרוח החיה במחנה הפועלים... הם קיבלו תחת ידם את ההנהלה והסדר במטבח, את בית החולים והשמירה במושבה. השומרים היו מתחלפים בכל משמרות הלילה, כדי שיהיה להם זמן לנוח מעבודת היום. את שכר השמירה היו מוסרים להוצאות בית החולים...".

פעולות אלה מעידות על ראשית התגבשות הכרה מעמדית פועלית בארץ. חיותמן ציין ששאלת הפועל בארץ ישראל מיוחדת ושונה מזו של שאלת הפועלים באירופה, שהם ואבותיהם פועלים, ואילו בארץ ישראל גדלו על מסחר והשכלה ורק מחיבתם לארץ הקודש ומיאוסם בחיי גלות - "עזבו את ארצם ובאו הנה למצוא פה חיי מנוחה ושלוה, חיי איכר עובד אדמתו, אשר לזה כמהה נפשם... ". הוא יצא במילים חריפות נגד המתיישבים בעלי ההון. הפועלים בתקופה זו, ראו בעבודתם שלב מעבר להתיישבותם כאיכרים.
 
חקר, כתב וערך - צבי תדמור