הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

תנאי החיים של הפועלים
שלא כמו במושבות אחרות, ברחובות, כבר מההתחלה, היתה דאגה לתנאי המחייה והמגורים של הפועל היהודי, והתפתחה מערכת יחסים טובה בין הפועלים לבין האיכרים. מספר לוין אפשטיין: "...החלטנו להעביד במושבתנו פועלים יהודים במספר האפשרי. קודם כל הזמנתי לעבודה ממושבות אחרות פועלים אשר בקשו עבודה, בעת הראשונה לא יכולתי להעביד אותם במספר רב, מחוסר בתים ברחובות, להושיב בהם פועלים יהודים. אולם הם היו נכונים גם לישון בחוץ תחת כיפת השמים ובלבד שיעבדו ברחובות. הם היו שבעי רצון לעבוד בין אנשים היודעים להעריך את עבודתם ואת מסירותם, היחסים בין הקולוניסטים ובין הפועלים היו לבביים וידידותיים, הרבה יותר ממה שאפשר לשער....". " גם בעת שמחה וגם בעת אסון כולנו היינו חברים". "...בנינו שני צריפי עץ גדולים, ששימשו מקום לינה לפועלים, חינם, ולא היה עליהם לשלם שכר דירה. מלבד זאת הקימונו, בניין גדול למטבח בשביל הפועלים. הכלים, והמכשירים הנחוצים למטבח וקרן תמידית קצבה 'מנוחה ונחלה' לקנות כל צרכי אוכל נפש. מלבד זאת נתנה רחובות מרפא חינם לפועליה, יהודים כערבים, כמו מן המושבות של רוטשילד. כל פועל היה מקבל את ארוחותיו על חשבון שכר עבודתו, שהיו משלמים אחת לשבועיים. היו חובות של פועלים שעזבו את המושבה ולא שילמו. חברת "מנוחה ונחלה" כיסתה את חובם...".

מר יצחק כהן, מראשוני פועליה של המושבה, מספר כי בימים הראשונים, בטרם הוקם המטבח, צבאו המוני פועלים על חנות אחת קטנה, שסיפקה תה ולחם. מיחם גדול הועמד ברחוב ממש , הפועלים הנחפזים קיבלו תוך עמידה, לפני צאתם לעבודה, תה מן המיחם וכיכר לחם. הקמת הצריף, שנועד למטבח הפועלים ונקרא בפי כל ה"שאלאש", היה מאורע שהוחג ברוב התלהבות. העיתונות של אותם ימים מספרת, כי לחנוכת הצריף נהרו אורחים רבים, גם מיפו והסביבה. ואותו מטבח שימש גם מעין מועדון לפועלים. כאן נתרכזו לאחר העבודה, כאן נערכו האסיפות, ובאחת מפינותיו התכנסו לתפילה. וכך, אחרי חדשים מועטים שימשה רחובות מרכז לפועלים עברים, הגדול ביותר באותה תקופה.

כדי שלצד העבודה העונתית יוכלו הפועלים לקיים משק קטן של ירקות, חלב וביצים גובשה ההצעה ליישב חמש משפחות בשכונה מיוחדת. לוין אפשטיין כותב על כך בזיכרונותיו: "בעשרה לינואר 1897 שלחתי מוורשה ל"עזרא" בברלין את מכתב הוועד ואמרתי שאין אני יכול להסכים לדעת חברי מטעמים אלה: ראשית, אין אנחנו יכולים להכניס אנשים חדשים לרחובות בלי הסכמת הוועד הרחובותי, והוועד מקפיד מאוד בנוגע לסיפוח קולוניסטים חדשים. שנית, התכנית הערוכה מכוונת כלפי פועלים שעובדים וגרים ברחובות זה מכבר, שהצטיינו בעבודתם ובהנהגתם, באופן שאנחנו יכולים להיות בטוחים שימצאו עבודה ברחובות במשך כל השנה, בכל הנוגע למידת הקרקע שתנתן להם, בדבר הבניינים שיבנו ואמצעי העבודה שינתנו להם...", " נחברו חמש משפחות הללו: זלמן אייזנברג, זאב אלטושלר, קלמן גבריאלוב, מרדכי גורודיסקי ופנחס אושרוב. חמש משפחות הללו עבדו את אדמתם במסירת נפש ממש, ויהי להם לצרכיהם די חלב וביצים וירקות, גם עצי פרי נטעו ולא ידעו מחסור. לאט לאט השיגה ידם להרחיב את גבולות נחלתם, ומהם נעשו קולוניסטים גמורים".
 
חקר, כתב וערך - צבי תדמור