הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

רקע - הפועלים

 הפועלים הגיעו למושבה רחובות כבר עם הקמתה ב- 1890.  פועלים אלה  עלו לארץ ישראל עקב החמרה נוספת במצבם של היהודים ברוסיה וגזירות שהוטלו עליהם. גל עליה זה כונה "עליית הבהלה" של ימי טיומקין, במהלכו עלו כ-5,000 יהודים, מרביתם פועלים.

 

כבר בימיה הראשונים, ראו מייסדיה של המושבה חשיבות רבה בהעסקתם של פועלים יהודים. הם ביקשו להראות כי גישתם, השונה מהמקובל בשאר המושבות, נכונה ותביא הצלחה בבנייתה של מושבה צעירה ועצמאית. ולדברי יעקב קרלינסקי  : "כי יכירו וידעו כל רואי רחובות בהיבנותה ובהינטעה, כי אפשר לייסד אחוזה ממסד עד הטפחות דווקא בפועלים מקרב אחינו השוקדים על מלאכתם וחרוצים הרבה יותר מפועלים אחרים". 

 

לוין אפשטיין , שעמד בראש ועד המושבה בעשור הראשון להיווסדה, מתח ביקורת על פקידות מושבות הברון. לדבריו העדיפה הפקידות להעסיק פועלים ערבים, ובהתנהגותה אף השחיתה את הפועל היהודי כאשר שילמה שכר שווה לכל הפועלים היהודים - "לא היה הבדל בין פועל הגון ושאינו הגון, בין חרוץ ובין עצל". הם ראו בשכר כעין קצבה המשולמת כנדבה, מכיסו של הברון.  ואילו גישתם אל הפועל הערבי היתה שונה- הם שילמו לו שכר "לפי ערכו של הפועל וערך פעלו". לא עלה על דעתם כי "הם עצמם השחיתו את פועל היהודי ויביאוהו לידי עצלות".

ברור כי להעסיק פועלים ערבים, היה יותר קל מאשר להעסיק אנשים יהודים שבאו מאירופה, הוסיף ואמר: "...אבל מה יכלו לעשות הפקידים, שהברון דרש מהם שיעסיקו פועלים יהודים דווקא? כדי לעשות נחת רוח לאדונם העבידו גם מקצת הפועלים היהודים".

גישתנו תהיה שונה, הסביר לוין אפשטיין: "...אצלי לא יהיה שכר אחד לכל פועל, ולא יהיה שכר מקסימאלי. כל פועל מחיר עבודתו יקבל. אנחנו נשלם לאיש איש  כערך פעלו, למרבה-נרבה, ולממעיט- נמעיט. איש כפרי עבודתו ישולם לו...- " כדאי לנו לשלם מעט יותר לפועל היהודי, כך גם נגדיל את בטחונה של המושבה. הגישה הוכיחה את עצמה. כעבור זמן קצר נוכחו כולם לדעת כי הביאה תועלת לפועלים ולמעסיקים. "נמצאו מן הפועלים שהשתכרו כפלים ויותר ממה שהשתכרו בעבודת הברון. ואחרי כל זאת עלתה לנו הכשרת דונם אחד בחלק העשירי ממה שעלה לפקידות הברון". כתב לוין אפשטיין בזיכרונותיו.
 
חקר, כתב וערך - צבי תדמור