הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

וינשל בן ציון זאב (1943-1863)

שימש רופא במושבה רחובות במשך שנה: יולי 1923-יולי1924

 

נולד ב- 26 בדצמבר 1863, בגרונדה, בלארוס (רוסיה) למשפחה משכילה, הוריו שאול וסיציליה לבית קצלבוגן מווילנה. קיבל חינוך עברי וכללי בגימנסיה הקלאסית במינסק. בשנים 1883-82 היה חבר באגודת "חובבי ציון". למד מדעי הטבע בסט פטרבורג והועבר לאקדמיה צבאית רפואית- מה שהיה  נדיר מאוד לגבי יהודים. ב- 19 בנובמבר 1888 קיבל דוקטורט ברפואה. ב- 1890 היה רופא בביה"ח לפועלים בסט. פטרבורג. ב- 1891 נשא לאישה את קארולינה בת אריה לנדאו ממוהליב. נשלח לשרת בקווקז כרופא ממשלתי ולהילחם במגיפות. בשנים 1922-1902 עבד בעבודה קבועה בבאקו. בשנות מלחמת העולם הראשונה שירת בתפקיד רופא בדרגת קולונל וניהל בתי חולים צבאיים. זכה באותות הצטיינות. היה פעיל בחיים הציבוריים ובייחוד בחיי היהודים בבאקו, ועמד בראש התנועה הציונית בבאקו. השתתף בקונגרס הציוני  השמיני (1907), העשירי (1911) והאחד עשרה (1913). ב- 1909 ביקרו הוא ובניו בארץ. ביולי 1922 עלה לארץ והתיישב בחיפה.

 

מיולי 1923 עד יולי 1924 עבד כרופא קבוע במושבה רחובות, מכאן עבר ושימש  כרופא סניטרי עירוני בתל אביב (עד אפריל 1926), ולאחר מכן רופא פרטי בחיפה. בינואר 1928 נבחר ליו"ר ה.ר.ע (הסתדרות רפואית עברית) בסניף חיפה. נפטר ב- 13 בדצמבר 1943 בחיפה. הניח שלושה בנים ובת.

 

בתחילת שנות העשרים מעסיקה מאוד את המושבה רחובות סוגיית בחירת רופא קבוע. מצד אחד חשוב היה שהרופא יהיה בעל רמה מקצועית גבוהה ובעל ניסיון מוכח ומצד שני ששכרו לא ישולם לו מהקופה הציבורית, זאת על רקע מצבה הכספי של המושבה, שממשיך להיות קשה.  

כך, באסיפה כללית שהתקיימה בתמוז תרפ"ג (יוני 1923) הועלתה הצעה לקחת רופא שהכנסתו תהיה מביקורים בלבד, ואם לא, ניתן להקציב מהקופה הציבורית, משכורת קטנה - עד 5 לירות מצריות לחודש. 

מר סמילנסקי, התייחס לעניין ואמר: "שמעתי שהד"ר וינשל מחיפה רופא מנוסה מכמה שנים ואפשר לסמוך עליו ולכן ייסעו שניים לחיפה לדבר עם ד"ר יפה ואחרים, לשמוע חוות דעתם ואם יראו שדרוש להקציב משכורת עד 5 לירות מצריות אז יכולים לגמור אתו. את החמש לירות ניתן לגבות עבור שירות רפואי שנותנים לאורחי בני המושבה, אך לא לתת אותם מהקופה הכללית".

מר מילצן, תמך בהצעתו של סמילנסקי וציין כי אפשר לקחת  5 לירות מקופת בית המרקחת.

האסיפה החליטה כי נציגי המושבה ייסעו לחיפה לשוחח עם הרופאים וישמעו מהם דיווח באסיפה הבאה.

 

ואכן, באב תרפ"ג(יולי 1923) דיווחו כהן וחרל"פ למשתתפי האסיפה הכללית, כי ד"ר וינשל דורש שהמושבה תערוב לו עבור 20 לירות מצריות בחודש, והכנסתו תהיה ממה שיאסוף בביקוריו אצל החולים. הידיעות אודות ד"ר וינשל הן טובות מאוד, והוא היה טוב יותר מכל הרופאים שהציגו מועמדות, ואולי "תמצא האספה איזה מודוס שמשכרת שלו תהיה בטוחה".

מר רבינוביץ העיר כי: "...אנחנו לא צריכים להיכנס במו"מ עם רופא, ישנו רופא במושבה הד"ר פיינשטיין ודי לנו. הוא אינו דורש שום משכרת ויסכים על ביקורים".

מר מקוב מעיר: "...אנחנו צריכים להביא רופא מנוסה ולא רופא צעיר, ובנוגע לד"ר וינשל מציע אנכי להוסיף על הביקורים איזה גרושים, ואז יספיקו לו הביקורים למשכרת שדורש".

התנהל ויכוח ארוך בין המשתתפים שבסופו הועלתה להצבעה הצעתו של חרל"פ לקבל למושבה את ד"ר וינשל הרופא הטוב יותר והמנוסה, ולקבל אחריות עבור 20 לירות מצריות לחודש, ואם הביקורים לא ימלאו את הסכום של 20 לירות מצריות ויחסרו למשל חמש לירות, אז יתחלק הסכום שיחסר על פי המשפחות ולא על פי הנפשות.

הועלתה השאלה האם החלוקה תעשה על פי הערכה או האם תחול על כל משפחה באופן שווה, ולבסוף הוחלט ברוב דעות כי חלקה של כל משפחה בהוצאה יהיה שווה.

ד"ר וינשל הגיע עם משפחתו למושבה והחל עבודתו ביולי 1923. לקראת תום החוזה, הודיע ד"ר וינשל על התפטרותו ממשרת הרופא במושבה.

בישיבת הוועד נתקבלה החלטה: להודיע בעיתוני "הארץ" ו"הדאר" שמשרת רופא המושבה פנויה...מי שרוצה שיודיע תוך שבועיים על מועמדותו ולבקש מד"ר וינשל שלא יעזוב עד שיתקשרו עם רופא אחר.

 

מקורות:

 

פרוטוקולים של המושבה

חקר וכתב - צביקה תדמור