הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

שמואל גורודיסקי

נולד במיר, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תקצ"ה (1835), לאביו - הרב זאב פרץ (מהמרצים בישיבת מיר, מגדולי המתנגדים לחסידות; בן הרב ברוך, מתלמידי הגר"א) ולאמו רחל. למד תורה מפי אביו ובישיבת מיר. נשא לאשה את חוה רישה בת ר' אריה (או שריה) ליב זיץ.

הוא עבד כפקיד בעסקיו של אחד מעשירי מיר, ואח"כ עסק במסחר.
נתן שיעורי תלמוד בציבור בערבים ובשבתות. עסק בצורכי הציבור, ובייחוד התמסר לפעולות "חובבי ציון", והיה מראשי הפעילים והמנהיגים בסניף המקומי. המציא שיטות מקוריות להגדלת הכנסות הקופה של חובבי ציון (למשל על-ידי הגרלת ניירות-ערך ממשלתיים ומכירת אתרוגי ארץ-ישראל). גם את ילדיו חינך במצוות ישוב ארץ ישראל, והעסיק אותם בנשיאת הלולב בחג הסוכות לבתי בעליו-שותפיו ובחלוקת עיתונים עבריים, שהיה סוכנם, ושכר השירותים האלה היה קודש לקופת חובבי ציון.

הוא  ניהל חליפת מכתבים עם ראשי מרכז חובבי ציון באודיסה, והשתתף כציר הסניף בוועידות ובכינוסים. היה עיתונאי בעיתון "המגיד", לכן הוחרם ע"י העדה החרדית כי השתמש בשפה העברית שלא לצורכי קודש.

היה ידידם ומקורבם של ר' יום-טוב ליפמן, רבה של מיר, ושל ראש הישיבה ר' חיים ליב.

מכל הפעולות האלה לא נאסף למעשה כסף רב, אך בשביל יהודי העיירה היתה הפעילות של חובבי ציון מלט חברתי מלכד לשלום ולרעות ומשאת-נפש שנתנה להם הרגשת סיפוק של פעולה למען מטרה נעלה.

גורודיסקי  לא הסתפק בפעילות המקומית הזאת- גם במסעותיו בענייני מסחר בעסקיו הגדולים היה עושה נפשות ואוסף כספים ל"חובבי ציון".  הוא אף החליט על הגשמה מעשית, ולשם כך התאמן יחד עם משפחתו בעבודה חקלאית זעירה עוד במיר.

בתרמ"ט  (1889) עלה ארצה עם אשתו וחלק מילדיו: בניו מאיר ושלמה ובתו שולמית. הוא  ישב קרוב לשנתיים בנוה-צדק שביפו עם יתר ראשוני רחובות (דונדיקוב, גולדין, חרל"פ וכו'). רכש נחלה ברחובות, עלה על הקרקע בין הראשונים בתר"ן ובנה את ביתו ברחוב יעקב, לימים מול ביתו ביה"ס העממי. כונה  ברחובות "מירר" על שם עיר מוצאו.

במרוצת חמש השנים הבאות העלה את יתר בני משפחתו- בנו בכורו יצחק כבר היה אז בעל משפחה מכובדת (היו לו 5 ילדים בעלותו ארצה) . הוא השקיע כספים גם במפעלים אחרים לגאולת קרקע: בחדרה, ב"אגודת האלף" המינסקאית - ואלף דונם בחורן,  אך בעסקים ההם זכה רק להשקיע כספים, מבלי לקבל את הקרקעות.

ברחובות התמסר לעבודה שקדנית במשקו- נטע כרם ועסק בפלחה. עשה ניסיונות באיקלום גידולי הקרקע מרוסיה. ניסה בהצלחה , בשותפות עם בתיה מקוב, לגדל אפונה מתוקה מזן "ויקטוריה", הראשונה בארץ, ומאז נפוץ גידול זה בארצנו. בשיפון היתה ההצלחה מועטת. בשיבולת שועל הצליח יותר. הוא  ניסה לגדל בטנים, אך בזמן ההוא לא היו מספיק מים להשקיה. הוא היה כמעט הראשון שהנהיג משק מעורב ממש: גפנים, שקדים, זיתים, רפת, לול וירקות. בכל ענף עשה ניסיונות וחיפש דרכים לשכלולים, ולפעמים אף הגיע להישגים חשובים (שיח אחד של עגבניות הגיע אצלו לשיא הפריון: למעלה מ-700 פירות). גם בגידול קיקיון ניסה והצליח. הניסויים הביאו לו גם הפסדים ניכרים, אך אלה לא הרתיעו אותו  מלהמשיך. הוא השתדל לספק את צורכי ביתו מתוצרת עצמית ככל האפשר, ודרש מעצמו ומבני ביתו למעט ככל האפשר בשימוש בתוצרת חוץ, כי עוד בזמנו ראה בכך ערובה לביסוס משקי של הישוב, כדי שיוכל לגדול ולהתפתח בכוחות עצמו, והרגיל את בניו ובנותיו לעבודת כפים.

גורודיסקי נידב מזמנו ומפעילותו לשירות הציבור - הוא נבחר לוועד המושבה מראשיתה (לתפקיד סגן ראש הוועד) ותמיד נבחר מחדש לוועד, לוועד ביה"ס ולמפקח ביה"ס ולכל המוסדות שבמושבה. הוא יסד מטבח לפועלים הראשונים והנהיג סדר חובה, שכל מעביד בעל נחלה יסעד פעם-פעמים בשבוע עם הפועלים במטבחם - לשם טיפוח האחווה והשוויון. ביתו היה פתוח ושולחנו ערוך לאורחים אנשי-שם ופשוטי-עם ברחובות כמו לפנים במיר. בימי ה"חגיגות הפסח " שהיו עורכים בחול-המועד פסח ברחובות היה מאכסן ומארח בביתו כ-40 נפש בלי כל תשלום, ואף כשהניסויים הרבים בגידולי-חקלאות חדשים הגדילו את הפסדיו לא צמצם הוצאה זו. בתקופת מעמדו הכלכלי האיתן הוציא על שמו פתקאות כסף-פרוטרוט שנתקבלו במושבה ככסף עובר לסוחר.

כשהרצל ביקר בארץ (1898)  ובא לרחובות, הלך לבקר את שמואל גורודיסקי בביתו.
הוא נבחר לבורר יחיד בסכסוכים כמעט בכל מושבות יהודה. החליף מכתבים עם גדולי תנועת חיבת ציון שבאודיסה ועם הרצל. כתב מאמרים ב"הכנסת" "וב"האסיף", והרבה ממאמריו-הגיונותיו נשארו בכתובים. קיים קשרי ידידות עם הרב רא"י הכהן קוק ביפו, עם הרי"מ פינס ועוד. נתן שיעורי חורה לקהל בבית הכנסת והנהיג אמירת קדיש אחרי מות הרצל. עמד על משמר המסורת והטוהר הישראלי בחיי הציבור ובמושבה בכלל, אך בלי קנאות. נשא כל ימיו את יגונו על מות יצחק בנו בדמי ימיו.

בהגיעו לגיל 70 חילק את כל רכושו לצאצאיו והמשיך לעסוק בתורה ובצרכי ציבור. לפני מותו ביקש מבניו שינהגו כבוד בשמותיהם של שלושת הגדולים בבניhן העם והארץ: הד"ר הרצל, הבארון רוטשילד ואליעזר בן-יהודה, כי לדעתו קנו שלושתם את עולמם במעשיהם.

נפטר ברחובות, ה' אלול תרע"ו (6.9.1916)

צאצאיו: יצחק, אסתר דינה אשת הרב שמעון גרינברו, שרה אשת נח הנדלסמן, ינטע ז"ל, רחל אשת שמואל חיים כהן, פרץ, חיים, יהודה, מאיר, שלמה, שלומית אשת מתתיהו ספקונה.