הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

ד"ר אהרון מאיר מזי"א 1900-1899
הרופא הקבוע הראשון של המושבה רחובות
שימש רופא במושבה 1900-1899

אהרן מאיר מזי"א נולד ברוסיה ב- 1859. כנער צעיר התייתם מהוריו וגדל אצל קרובי משפחתו. בן עשרים, עזב לברלין שם הוסמך לרבנות, למד באקדמיה לאומנות ולתעשייה, ובהמשך למד הנדסה בטכניון בציריך, המציא המצאות טכניות, הרצה על נושאי מדע שונים. בסתר למד מוסיקה.

אחרי הפרעות ביהודי רוסיה ("סופות בנגב", 1881-1882) הקדיש את כל מרצו לרעיון התחייה וליישוב ארץ ישראל. כהכנה לפעילות בארץ, פנה ללימודי רפואה והוסמך כרופא בשנת 1887 (התרמ"ז). בפריז השתלם במחלות עיניים (בעקבות התפשטות מחלת הטרכומה  בארץ) והתמנה על ידי הברון רוטשילד לרופא במושבה ראשון לציון.

בשנת 1889 (התרמ"ט) עלה לארץ והיה לרופא בראשון לציון. בהשתדלותו נוסד בראשון לציון בית חולים קטן, שפעל במשך כ -10 שנים, והעשיר את בית המרקחת הדל בתרופות. בטקס פתיחת בית העם דיבר על הצורך ללמד את הילדים מדעים ואמנויות, שכן התרבות של החברה היהודית המתחדשת צריכה להיות מושתתת על המדע ועל הרוח כאחד. בהרצאותיו ב"ערבי קריאה" דיבר על המחלות בארץ, על קדחת הביצות ועל גוף האדם, מחלות עיניים ועוד. כרופא היה מעורב בהבאת עצי האקליפטוס לארץ מתוך מחשבה שיעזרו בייבוש הביצות ובעצירת התפשטות המלריה. היה בין הראשונים שהבינו שהיישוב לא יוכל להתקיים על ענף כלכלי יחיד (היין) ונמנה על ראשוני נוטעי הפרדסים. נמנה על מייסדי אגודת "פרדס" וכיהן כיו"ר האגודה עד מותו בשנת תר"צ 1930.

בשנת 1899 (התרנ"ט) החליט ועד המושבה רחובות לשכור את ד"ר מזי"א ליום אחד בכל שבוע. סוכם עמו על שכר שנתי של 700 פרנק, ו- "... אם חולים יקראו לו לבוא לבתיהם ישלמו לו שכר נוסף ואם יבקשוהו לבוא שלא ביום הקצוב ישלמו לו שני מג'ידית".

בתום שנה, בגלל מצבה החומרי הרע של המושבה, הוחלט להפסיק שכירתו של רופא קבוע למושבה, ולשלם לד"ר מזי"א את שכרו "בעד השנה שעברה ולהודות לו על עבודתו המועילה".  

בשנת 1900 (התר"ס) עזב ד"ר מזי"א עם משפחתו לירושלים, והיה לרופא ראשי בבית החולים "ביקור חולים". ארגן אגודת רופאים דוברי עברית, שמאוחר יותר  התמזגה עם הסתדרות הרופאים. כאן, יחד עם דוד ילין ואליעזר בן יהודה ייסד את "ועד הלשון העברית" והיה נשיאו השני במשך שמונה שנים. גולת הכותרת של מפעלו הבלשני הוא המילון הרפואי הגדול שעבד עליו שנים רבות, ואשר יצא לאור רק אחרי מותו. מחידושיו הלשוניים: שעלת, גזזת, גרענת, אדמת, בצקת.

בנוסף לכך, כיהן כגזבר האגודה לחקירת א"י שהייתה לימים לחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

 

 מקורות:

ארכיון ראשון לציוןרופאיה של ארץ ישראל 1948-1799 / פרופ נסים לוי ; יעל לוי

 

פרוטוקולים ועד המושבה רחובות:

 

  1. באספה הכללית של המושבה, שהתקיימה בניסן תרנ"ט 1899 נתקבלה החלטה להקציב סכום לשכר לרופא שישב בקביעות במושבה. בגלל היעדר אמצעים כספיים, החליטו "לבלי למהר עתה לקחת רופא קבוע למושבה ולכתב בראשונה למקומות שונים ולבקש אולי נשיג עזרה לשכירת רופא ואז ניקח רופא" בינתיים, החליטו לשכר את הד"ר מזי"א, מראשון לציון, כי יבא למושבה יום אחד בכל שבוע.
  2. עוד החליטו כי יסכמו עם ד"ר מזי"א לבקר במושבה במחיר של 600 פרנק לשנה ואם יקראו לו חולים הביתה ישלמו לו מלבד שכרו הקצוב ואם יבקשוהו לבא לא ביום הקצוב ישלמו לו שני מג'ידית. בחודש אייר תרנ"ט ערך עמו ועד המושבה כתב התקשרות לשנה. 
  3. בתום השנה, החליט ועד המושבה לשלוח לד"ר מזי"א שכרו ולהודות לו על עבודתו המועילה ולהודיעו כי בשנה הבאה לא יוכלו להחזיקו, כי מצב המושבה החומרי רע.

חקר וכתב - צביקה תדמור