הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

בניית "בית הכנסת הגדול" ברחובות

בשנת תרנ"ו (1896), שש שנים לאחר הקמת המושבה רחובות, ביקרה במושבה הגב' סימה ברוידא והניחה "אבן יסוד" לבית כנסת, אותו היא הבטיחה לבנות בראש הגבעה הנישאה שבקצה רחוב בנימין של היום(1). מתחת ל"אבן היסוד" הונח בקבוק זכוכית חתום ובתוכו גיליון נייר עליו כתוב: "ה' אלהי ישראל וציון. היום הזה החלונו לבנות  בית זבול לך, הוא בית הכנסת ותלמוד תורה במושבתנו, רחובות, אשר הענק הענקת לנו בידך הרחבה. יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, כי יהיה הבית הזה מכון לשבתך לעולמים. ומיסדיו הנכבדים ה"ה האלופים נדיבי הלב רבי יעקב ברוידא ואשתו מרת סימה בת מנוח, עם העומדים בו לראשונה להתפלל, יזכו להרים תפילה לפניך בבית רם ונישא על הר המוריה, אמן".(2) 

לוח שיש המוצב בבית הכנסת מציין את שנת בניית בית הכנסת "בונה ירושלים ה' לפרט קטן". בחישוב הגימטריה מתקבלת השנה תרס"ד.  מצוין עוד בלוח כי התרומה לבנייה היתה מהגב' סימה ברוידא ואחיה יוסף ליב

 לוח שיש המוצב בבית הכנסת,

צילום- יואל פיקסלר

בכל אותן שנים, מייסוד רחובות, התפילות התקיימו בשלאש, צריף אשר שימש גם כבית כנסת. עם הזמן הצריף הפך רעוע עד כדי כך "שהמתפללים הוכרחו לעזוב באמצע התפילה כי הרוח אחז בכנפות  הבית ושח אותו על צידו והבית התעקם, והוא בסכנה".(3) ואכן שנת תרס"ג (1902-3) התאפיינה בניסיונות נמרצים של תושבי המושבה להקמת בית כנסת הבנוי מאבן לרווחת כל תושבי המושבה. זאב גלוסקין, בהיותו מנהל "כרמל" (לימים "כרמל מזרחי")(4) הקצה שטח על מגרש של "כרמל" לבניית בית כנסת ואף העמיד בשם חברת "כרמל" עשרת אלפים (10,000) פרנק לבניית בית הכנסת(5), אלא שנראה שדעת חלק מתושבי רחובות לא היתה נוחה מכך, והם ביקשו לבנות את בית הכנסת בכוחות עצמם על הגבעה, שם הונחה "אבן היסוד" ע"י הגב' ברוידא. במכתב שנשלח לזאב גלוסקין בתאריך א' חשון תרס"ג (1.11.1902) נכתב: "לו ידעתי שיעלה בידם לבנות בית תפילה על חשבון עצמם, כי אז הייתי אומר להם גם יישר כח. וכרמל תמצא מה לעשות בהעשרת אלפים פראנק בארץ ישראל. אך הנני יודע את המצב כי הנני רואה בזה רק עיקשות ורעת לב ומעשה תעתועים. ולכן לדעתי אין לך לשים לב לתעלולי הנערים האלה. על כרמל להעמיד את הבנין ביד רחבה. ומי שירצה להנות ממנו יהנה".(6)

בתאריך כ"ב ניסן תרס"ג (19.4.1903) שלחו בני רחובות מכתב  לזאב גלוסקין עם העתק לאליהו זאב לוין-אפשטיין בו הם מתנגדים ליוזמה שלו לגבי בניית בית הכנסת, והם מבקשים לגייס כסף מבני המושבה ולבנות את בית הכנסת באופן עצמאי. במענה למכתבם זה כתב זאב גלוסקין בתאריך י"ח באייר תרס"ג (15.5.1903) מכתב ממקום מושבו בורשה,  בו הוא יוצא נגד טענותיהם והתנהגותם של בני רחובות.(7) "את פליאתכם על דבר הבנין שאמרתי להקים על המגרש של "כרמל" לא אבין כלל וכלל: הן לא באתי לחדש שום דבר על דעת עצמי. קחו נא את ספר הפרטיכל ותראו אם כבר לא נדברנו על בנין כזה עוד על האסיפה הכללית השלושים ואחת (מיום כ"ב ניסן תר"ס)". בהמשך המכתב הוא עובר לתחושותיו האישיות הקשות מול התנהגותם של אנשי המושבה. "לא אתאמץ להתוכח ולהשיב על עקיצותיכם, כבר הסכנתי לשאת בדומיה את כל יסורי רחובות, שיחם וכעסם. ובטח אסבול כה הלאה כל עוד שאחיה ואעשה דבר מה עבורה. אולם בזה אוכל להרגיע אתכם, כי חלילה וחלילה לי להשפיע על רחובות איזה "טובה" נגד רצונה "ולזכותכם שלא בפניכם".   זאב גלוסקין, שהיה בקשר הדוק עם הזוג ברוידא, ידע על הצעתה של הגב' ברוידא לגבי בניית בית הכנסת ואת כל התנאים הנלווים שהיא התנתה, והוא מוסיף במכתבו הנ"ל כי  אם ייענו להצעתה של הגב' ברוידא - "אין כל חפץ בנדבות אנשים פרטיים, וביחוד כאשר מרת ברוידא תתנגד לזה בפירוש! אני אתן ספר תורה, או ספרים וכדומה – דברים אשר מרת ברוידא לא תתנגד לזה", והוא מסיים את מכתבו בברכה: " וה' השוכן בציון יברך את בני רחובות בשלום, אהבה ואחווה"

גם אליהו זאב לוין-אפשטיין ענה למכתבם של בני רחובות בתאריך כ' באייר תרס"ג (17.5.1903).(8) לוין-אפשטיין ניסה לעצור את חברי הוועד שרוצים להתחיל לפעול באופן עצמאי להקמת בית הכנסת ולהתחיל מייד בגיוס כספים מכל בני המושבה. לוין-אפשטיין כותב לחברי הוועד כי אין כל "הגיון בזה לאסוף כסף מכל בני המושבה לבנות בנין בית הכנסת, בעת שמרת ברוידא הבטיחה לתת לזה 5,000 פראנק וכי גם אחיה יתן לזה נדבה הגונה....ולמה להלאות את בני מושבתנו בנדבות שאולי תצרכנה לדברים "יותר מועילים ויותר קרובים ללב המושבה" כמו שתאמרו בעצמכם במכתבכם הנ"ל?"(9) לוין-אפשטיין מבקש מחברי ועד המושבה "כי מר גלוסקין מתעתד עתה לבוא לארצנו בדבר יסוד הכרמל המזרחי. הלא מן הנימוס הוא שתחכו באספת הנדבות עד שיבוא הוא רחובותה ותדברו עימו אודות כסף הכרמל המונח בידו לטובת רחובות, ותתיעצו עמו מה שנחוץ לעשות לטובת המושבה ביותר, ואז אולי לא תצטרכו לאסוף נדבות מאנשים כאלה, המתאוננים כי אין להם פשוט אוכל לאכול".

לוין-אפשטיין מתאר בזיכרונותיו כי חברי הוועד ברחובות כתבו לו שהם פנו לגב' ברוידא שתשלח את הכסף שהבטיחה לבניית בית הכנסת על מנת שניתן יהיה להתחיל בבנייה ללא דיחוי, והם מתכוונים לחכות לתשובתה לא יותר מחודשיים. אם הגב' ברוידא לא תענה בתוך הזמן הנקוב, או שתשובתה לא תשביע את רצונם, הם יבנו את בית הכנסת באמצעיהם הם.(10)

 מראה בית הכנסת ממערב (צילום מהגבעה של רחוב טלר דהיום) 

מראה בית הכנסת ממערב (צילום מהגבעה של רחוב טלר דהיום)

(שנה וצלם לא ידועים)

אליהו זאב לוין-אפשטיין הזדרז וכתב לגב' ברוידא וביקש ממנה כי תקיים את הבטחתה.(11) ואכן תגובתה של הגב' ברוידא לא אחרה להגיע. במענה למספר מכתבים של חברי ועד המושבה ברחובות, שלחה הגב' סימה ברוידא, מכתב בתאריך כ"ה באייר תרס"ג ( 22.5.1903) בו היא מודיעה כי היא תורמת ארבעת אלפים (4,000) רובל לבניית שני מבנים צמודים: בית כנסת ותלמוד תורה, על הגבעה, במקום בו היא הניחה את אבן הפינה לפני שבע שנים. יחד עם התחייבותה זו היא מעלה שורה של תנאים "המבוארים בכתב מיוחד המונח בזה". היא מנחה את ועד המושבה לכנס אסיפה כללית של כל בני המושבה - "ואם יסכימו כולם לתנאי המבוארים בכתב, אז יחתמו כל הנאספים את ידיהם על כתב עם התנאים...ואז תוכלו לגשת לבנות הבנין. וכסף תקבלו מיד ה' בוכארסקי". מעבר לכתב התנאים הנ"ל "שהם תנאים הקיימים לעד עד ביאת הגואל בב"א", מוסיפה הגב' ברוידא עוד מספר דרישות בגוף המכתב כגון: היא לא תיתן אף פרוטה נוספת ואין לקבל תרומה מאף אחד בנוסף לארבעת אלפים הרובל שהיא נתנה. אם הכסף לא יספיק לבניית בית הכנסת ובית לתלמוד תורה אז ייבנה רק בית הכנסת. הסעיף הראשון ברשימת התנאים שהגב' ברוידא היה: "בית הכנסת יקרא בשם "אהל שרה" ע"ש אם המנדבת שרה בת הר' יעקב ראבינאויץ אשת הר' מנוח הענדיל חישין והת"ת יקרא בשם "תלמוד תורה בית יעקב".

בני המושבה הזדרזו למלא אחר תנאיה של הגב' ברוידא, אך יחד עם זאת כתבו לה כי להערכתם הסכום של ארבעת אלפים הרובל לא יספיק, ורק על מנת לבנות את בית הכנסת, ללא התלמוד תורה, הם זקוקים לאלף רובל נוספים, ואם היא לא תשלים את הסכום הנדרש הם יאלצו לפנות גם לנדבנים אחרים.

הגב' ברוידא במכתבה מתאריך ד' בסיון תרס"ג (19.6.1903) מודיעה להם כי "כבר ביארתי לכם במכתבי ...כי ישתדלו לבנות כזה רק בעד הארבעה אלפים רובל", יחד עם זאת היא העבירה סך של אלף רובל למר בוכארסקי להתחלת הבנייה. מתוך חשש שהחוסר בתקציב עלול לרפות את ידי בני רחובות, דוחקת בהם הגב' ברוידא להתחיל בבניה "ואם לא יספיק בהכ"נ לכל בני המושבה בשום אופן בעד הסכום הנ"ל גם אז מודיעים כי לא ירפו ידיהם להחיל המלאכה... ועל דבר האלף רובל אשר יחסר להשלמת הבנין ... כאשר יגיע לזה אז יודיעוני ואז אמהר בע"ד [בעזרת ה'] להודיעכם את רצוני בזה". נראה כי עם "הבטחה" זו של הגב' ברוידא יצאו תושבי רחובות לדרך במחצית השניה של שנת תרס"ג, לבניית בית הכנסת במקום המיועד, ראש הגבעה בקצה רחוב בנימין של היום.

תכנון בית הכנסת נעשה ככל הנראה על ידי האדריכל ברוך פפירמייסטר .(12)

מראה חזית בית הכנסת אז והיום:

תצלום בית הכנסת - תמונה שתלויה בבית הכנסת עצמו 

חזית בית הכנסת

(שנה לא ידועה, צלם לא ידוע) 

 בית הכנסת - 2015 

 חזית בית הכנסת - היום

צלם - יואל פיקסלר

בטיוטת מכתב שאיננו נושא תאריך, אך נכתב במהלך שנת תרס"ד (1904) ,(13) כותבים חברי ועד בית הכנסת לגב' ברוידא כי בעזרתה "גמרנו את הכתלים, העמדנו את העמודים וכיסינו את הגג בלא מפריעים מצד הממשלה...הבנין נהדר הוא במאוד ומשמח את הלב...והנה אין שמחה שלמה, נגשנו ליתר ההוצאות הנחוצים לגמרו ונוכחנו כי טעינו בחשבוננו כי עוד כסכום 4 אלפים פראנק יחסרו לממן לגמור את עצם הבנין כדבעי". חברי הוועד מתנצלים בפני הגב' ברוידא,  ואומרים כי לא בהם האשם "כי כך דרכו של עולם לטעות בבנינים  וכו' ". לאור המצב אליו נקלעו הם מביאים בפניה את הבעיה "כי במכתב כבודה הראשון יש תנאי מפורש כי כל הבנין יעשה בכסף נדבתה בלא שתוף אחרים, ואם כן אסור לנו לבקש מנדבנים אחרים. ... ובאין לנו מצה אמרנו למסור את המצב הנוכחי לכבודה כמו שהוא. וכמו שיחליטו כן נמלא, ויתן ה' ונזכה לחנוכת הבית בקרוב". ככל הנראה השלימו הגב' ברוידא ואחיה יוסף ליב חישין, את הסכום הנדרש, ותוך כשנה נוספת הושלם הבניין.

מתוך עיתונות התקופה עולה כי סיום בניית בית הכנסת היה בקיץ תרס"ה (1905). עיתון "הצפירה" שיצא לאור בורשה בתאריך כ"א תמוז תרס"ה (24.7.1905) מוסר כי "מרחובות מודיעים כי כבר נגמר שם בנין בית הכנסת החדש בעד בני המושבה, שהנהו בנין יפה ונהדר מאוד,  ויחונך ביום י' בתמוז".  כמוכן, עיתון "השקפה " שיצא לאור בירושלים, בעריכתו של אליעזר בן-יהודה, בתאריך כ"ב בתמוז תרס"ה (25.7.1905)(14), מדווח כי "ביום ה' העבר [לפני שבועיים](15)  היתה חנוכת בית הכנסת החדשה ברחובות. היום יחונכו שלשה חדרים בהת"ת "שערי תורה". מהדיווח בשני העיתונים הנ"ל עולה כי חנוכת בית הכנסת הגדול "אהל שרה" היה בתאריך  י' תמוז תרס"ה (13.7.1905).(16)

ארון הקודש המקורי, כפי שנראה היום (2015), נבנה ע"י הנגר של המושבה מיכל לוצקי (צילם יואל פיקסלר) 

ארון הקודש המקורי, כפי שנראה היום, אותו בנה הנגר של המושבה מיכל לוצקי (צילם יואל פיקסלר)

חמש שנים לאחר חנוכת "בית הכנסת הגדול", בתאריך ז' אייר תש"ע (16.5.1910), התקיימה ישיבה של "חברי ועד המושבה, גבאי בית הכנסת ואחדים מבני המושבה" בה נמסר כי התקבלה תרומה מהגב' ברוידא בסך של 1,500 פראנק "בשביל יישור ההר ברחוב בנימין ולעשות דרך ישרה לבית הכנסת". העבודה נמסרה לביצוע לוועד המושבה אך לא יצאה לפועל. בישיבה הוחלט על הקמת ועדה בת שמונה חברים שתכלול שלושה מגבאי בית הכנסת ועוד חמישה חברים "ולמסור להם את הנהגת העבודה". כמו כן, הוחלט להוסיף לתרומתה של הגב' ברוידא סכום של  1,000 פראנק  לפי הפירוט: 500 פראנק מקופת בית  הכנסת, 200 פראנק מקופת ועד המושבה מסעיף "תיקון דרכים" ו – 300 פראנק ייגבו ע"י הוועד "מבעלי הבתים אשר ברחוב בנימין הסמוכים לבית הכנסת אשר ע"י יישור ההר יוטב הדרך לבתיהם".(17)

פנים בית הכנסת, 2015 (צילם יואל פיקסלר)

פנים בית הכנסת היום (צילם יואל פיקסלר)

נראה כי עם סיום "הפיתוח הסביבתי" של הגבעה וסלילת "דרך ישרה" אל בית הכנסת, הושלם הפרויקט של בניית "בית הכנסת הגדול" של רחובות שמתנוסס לתפארת במקומו עד היום הזה.

הערות ומקורות: 

 [1]  יעקב, בעלה של הגב' סימה ברוידא היה ממייסדי האגודה "מנוחה ונחלה" אשר ייסדה את רחובות

 [2]  זכרונותי, א.ז. הלוי לוין אפשטיין, עמ' 266. הוצאת האחים לוין-אפשטיין, תרצ"ב.

 [3]  מתוך מכתבו של זאב גלוסקין לחברי ועד המושבה רחובות מתאריך יח' אייר תרס"ג.

 [4]  חברת "כרמל" נוסדה בוורשה בשנת 1896 ע"י אגודת "מנוחה ונחלה". החברה קיבלה בלעדיות לשיווק יינות מיקבי הברון בארץ ישראל, בשלב ראשון לרוסיה, ואח"כ לארצות נוספות.

 [5]  עפ"י התקנות של חברת "כרמל", 20% מהריווח הנקי של החברה יהיו מוקדשים לטובת ארץ ישראל. בין השאר, נבנה "בית העם"  ובית הספר הראשון ברחובות מכספים אלה. מתוך: זאב גלוסקין, זכרונות. עמ' 69, 74. שער הפרנק היה כ –   2.6 פרנק=1 רובל.

 [6]  המשך המכתב עוסק בעסקי יין ובבניית יקב ברחובות. החלק האחרון של המכתב חסר ואין את שם הכותב. יתכן והכותב הוא אהרן איזנברג, אשר החליף את לוין-אפשטיין כיו"ר הועד של המושבה.

 [7] המכתב נכתב בכתב יד על גבי נייר מכתבים רשמי, כולל לוגו, של חברת "כרמל".

 [8]  לוין-ארפשטיין היה ידידו הקרוב של זאב גלוסקין וסייע לו בהקמת הסניף של "כרמל" בארץ. בשנת 1900 יצא לוין-אפשטיין לאמריקה על מנת להקים שלוחה של "כרמל" להפצת היין מתוצרתה. לוין-אפשטיין שמר על קשר עם בני המושבה כפי שהוא מתאר בזכרונותיו: "הקשר ביני ובין בני רחובות לא נפסק כל הימים.הם שלחו לי העתקות ממצב הקופה במושבה, והרצאות על כל אשר נעשה בה, ואני השתתפתי עמהם מרחוק בעבודתם, ובאינטרסים שלהם". מתוך: זכרונותי, א.ז. הלוי לוין אפשטיין, עמ' 266. הוצאת האחים לוין-אפשטיין, תרצ"ב.

 [9]  ההדגשה במקור.

 [10]  זכרונותי, א.ז. הלוי לוין אפשטיין, עמ' 266.

 [11]  זכרונותי, א.ז. הלוי לוין אפשטיין, עמ' 267.

 [12]  ראה בסיפרו של  האדריכל ברוך רביד, מאה בתים ברחובות, אדריכלות בימי המושבה 1890 – 1950, עמ' 13 ועמודים 50 – 51, 

   הוצאת הארכיון לתולדות רחובות ועירית רחובות, תשע"ה.

[13] בגוף המכתב נכתב: "אחרי ארבע עשרה שנים לשכלול מושבתנו". תר"ן + 14 = תרס"ד

 [14]  התאריך הנקוב בעיתון הוא יום ג'  כ"ב תמוז  אלף תתל"ו. אליעזר בן-יהודה ניסה להנהיג רישום השנה בתאריך את שנת חורבן הבית השני, כפי שכתב - "לגלותנו". כדי לקבל את התאריך העברי המקובל יש להוסיף לשנה את המספר 3,829 שהיא שנת החורבן בספירה מבריאת העולם (+ 1 שנה) , ובגימטריה – ה' תרס"ה (1836+3829=5665). עם הצהרת בלפור חדלו הניסיונות לשלב את מנין החורבן בתאריך העברי.

 [15]   יום ה' בשבוע שלפני כן חל יז' בתמוז שהוא יום צום, לכן, ככל הנראה, כוונת הכותב ליום ה' שבועיים קודם, בתאריך י' בתמוז.

 [16]  נראה מתוך הידיעה בעיתון "השקפה" כי יחד עם בית הכנסת נבנה גם המבנה ל"תלמוד תורה" כפי שדרשה הגב' ברוידא. לא ברור מכספי מי נבנה התלמוד תורה מפני שהוא לא נקרא "בית יעקב" כפי שהתנתה הגב' ברוידא אלא "שערי תורה".

[17]  ספר הפרוטוקולים מס. 5   21-5

 

חקר וכתב - ד"ר יואל פיקסלר