הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

בתי הכנסת וחיי הדת

חשיבותם של חיי הדת ובתי הכנסת עבור היהודים התימניים נעוץ באופן טבעי, בהתנהלות שנוצרה והתבססה בחיי הקהילה כבר בתימן עצמה. יהודי תימן חיו ברובם בכפרים רבים ורחוקים זה מזה, הצורך בבסיס קהילתי מקומי היה גדול – ובית הכנסת שימש כאחד המקורות העיקריים לכך. בבית הכנסת התקיימו פעילויות קהילתיות דתיות כמו שחיטה, משפט הלכתי ועוד.

מבנה בית הכנסת עצמו מילא תפקיד מרכזי בחמולה היהודית התימנית.

 

העולים מצפון תימן היו אנשי תורה ועבודה, יראי שמים ושומרי מצוות. הרב קוק ראה בהם כבר ב – 1908 יהודים אידיאליים ליישוב ארץ ישראל. בשנה זו כתב באגרת לאביו:

"... והם אנשים מסתפקים במועט מאד, רובם ככולם בני תורה, כמעט שלא נמצאים ביניהם עם-הארץ כלל וכולם חרדים ויראי ד' מאוד. .. מתפללים בכל יום ג' פעמים בציבור בכוונה ומנהגים בכל נימוסי ארצם, הקרובים הרבה למנהגי ישראל היותר ראשונים בכל דבר...".

 

 

בשנתיים הראשות לעליית התימנים (עולי צעדה) הוקצה להם חדר בבית הכנסת היחיד במושבה, אולם זמני התפילות השונים הובילו לצורך בפתרון אחר. בתחילה ניתנה אפשרות להתפלל בתלמוד תורה שהיה לא רחוק מבית הכנסת.  לאחר מכן, עם הבינוי בשכונה התפללו בבית שלום קלאצה (ברחוב מנשה קפרא כיום), ולאחר זמן לא רב בנו בית כנסת מחימר בחצר.

 

ההתבססות והבינוי בשעריים וכמובן קבוצות העולים השונות הביאו להקמת בתי כנסת קטנים רבים נוספים. ההשתייכות לבית הכנסת היתה לפי האזור המסוים ממנו עלו מתימן או לפי המשפחה (החמולה). אומנם הרב קוק ביקש לבנות בית כנסת אחד גדול בשכונה (בדומה לבית הכנסת הגדול של המושבה) אליו יועברו כל ספרי התורה שהובאו מתימן, ועל ידי כך קיווה להגיע לאחדות ושלום בקרב הקהילה, אולם התימנים דחו הצעה זו.

 

וכך נבנו:

ליהודי צעדה בית כנסת בבית החכם אברהם עפגין (רחוב מנשה קפרא)

ליהודי חידאן נבנה בית כנסת בבית צדוק מדאר (רחוב מנש קפרא)

בית כנסת שני ליהודי חידאן היה בבית דוד בן שלומה קפרא (גם הוא ברחוב מנשה קפרא)

ליהודי שרעב היה בית כנסת בבית דוד יוסף שרעבי (ברחוב הרב משולם)

בית כנסת שני ליהודי שרעב היה בבית משלום יחיא (ברחוב הרב משלום)

 

נוסח התפילה והקריאה בתורה בכל בתי הכנסת היו כנוסח "שאמי" של תימן מתוך ספרי דפוס.

ככלל נהגו לימוד תורה במושבה כפי שהיה נהוג בתימן – לימוד בבתי הכנסת של המשנה, הרמב"ם ושולחן ערוך, כשזקנים, צעירים וילדים יושבים יחדיו ולומדים כל אחד לפי יכולתו.

 

החיים הדתיים של הקהילה התנהלו בתחילה ע"י הרבנים התימנים, מבלי שאלה העלו בדעתם שיש צורך באיזה שהוא אישור או בדיקה של גורמים דתיים אחרים. כך למשל, נהגו הרבנים לשחוט ולקבוע כשרותו של הבשר. במשך הזמן התאימו עצמם אנשי הדת התימנים לנוהג האשכנזי, כדי שיהיו מקובלים על הכל.

 

ועוד על הדת – מהיבט אחר:

מבחינת שמירת המצוות נתגלעו הבדלים רבים בין התימנים לבין האיכרים במושבה. עד כניסתן של עובדות תימניות לבתי האיכרים עבדו ברבים מהם עוזרות ערביות, שברור שלא תרמו לשמירה על כשרות המזון. העסקתה של "עוזרת תימניה", שהפכה לחלק בלתי נפרד בכל בית של איכר במושבה רחובות, נכנסה גם השמירה על הכשרות המלאה במטבח.