הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

בית העם

ב -ז' אדר תרע"ב (1912) הונחה אבן הפינה לבית העם של המושבה רחובות. האולם נבנה על חלקת אדמה, שנתרמה ע"י יעקב ברוידא (יעקב חי מספר שנים ברחובות, וכשהחליט לעקור מרחובות תרם את חלקת אדמתו תוך בקשה שעל המקום יבנו מבנים לטובת הציבור), ונמצא בפינת הרחובות יעקב- מנוחה ונחלה- סמטת יחזקאל חביבי .

זאב גלוסקין, כלכלן ועסקן שהיה מראשי אגודת "מנוחה ונחלה",יסד ברוסיה את חברת "כרמל" - חברה לשיווק יינות יקבי הברון. 20% מהרווחים הכספיים שקיבלה החברה נתרמו לוועד המושבה ברחובות לשם בניית גן ילדים, בית הספר הראשון ובית-העם. כבר בשנת 1899 הבטיח גלוסקין שחברת "כרמל" תממן את הקמת בית העם, שיהיה מרכז חיי התרבות של המושבה. חלפו כ- 12 שנים, חברת "כרמל" רכשה את האדמה מוועד המושבה, ועמדה בהבטחתה.
 
על מגילת היסוד חתמו הוועד, ועד הכורמים, ועד הפועלים-הרכב חדש כולו מאנשי העלייה השנייה, ועד התימנים (העדה הייתה כבר מאורגנת באופן עצמאי), ועד השומר (שקיבלו לידם את השמירה) מנהלי "כרמל" ומורי ביה"ס.

הבית נבנה בסגנון אקלקטי אופייני, המזכיר טירה עתיקה בשילוב אלמנטים מחומת ירושלים. בחזית הבית קבועה אבן עליה כתובת:

בית העם

מוקדש להמושבה רחבות

מאת חברת כרמל וורשה

על ידי אחד ממיסדיה

מר זאב גלוסקין

תרע"ג
 
השלט בחזית בית העם
השלט בחזית בית העם
 
 
 
טקס חנוכת הבית נערך בשנת 1913. בית העם נמסר לוועד המושבה בתנאים הבאים: בית העם ישמש לצרכי הציבור, יוקם ועד "בית העם" ובו יהיו חברים אנשים מוועד המושבה, מביה"ס, מהספרייה ומחברת "כרמל". בית העם יהיה סגור במועדים ובשבתות בזמני התפילה, ושלא במועדי תפילה יהיה פתוח להרצאות, אך לא לאסיפות מעשיות.
 
בעיתון "הפועל הצעיר" משנת 1913 נמצאה כתבה בלתי אוהדת על בית העם וטקס חנוכת הבית: "נבנה לא מכבר בית העם ברחובות על ידי חברת כרמל. בונה בית העם, שעלה 25 אלף פרנקים, הוא מר גלוסקין. כשבנה גלוסקין את בית העם פחד חס-וחלילה שייכנסו אל הבית השפעות חיצוניות. ולכן סידרו את העניין כך שבית העם לא יתנהל על-ידי העם, כלומר יושבי המושבה, כי אם קבעו לו וועד. הודיעו שחנוכת בית העם תהיה במוצאי שבת. מחצית האולם היה ריק. האולם גדול מאד ויכול להכיל את כל המושבה. אלא שמהאיכרים באו רק מעט מאד. החרדים הלוא בית העם שנוא עליהם. וכך באו רק צעירות המושבה, הצעירים המעטים שנותרו בה, הפועלים וקומץ קטן של איכרים".
בית העם שימש כמרכז החיים התרבותיים, החברתיים והציבוריים. בבית העם התקיימו אסיפות המושבה הכלליות, קונצרטים, נשפי זמרה וריקודים,חתונות, הצגות, הרצאות וכמקום לכינוסים.
 

בחגיגות פסח של שנת 1913 נערכה בחצר בית העם תערוכה חקלאית הראשונה בארץ. בתערוכה הוצגה התוצרת החקלאית מהמשק החקלאי של האיכרים במושבות.

"אב הבית" הראשון היה פנחס בן-דוד קפרא. פנחס עלה בשנת 1909 מתימן. הוא עבד כפועל אצל האיכר כהן בעל היקב. מחוסר מקום למגורים גרו פנחס ומשפחתו אצל כהן במחסן מעל הרפת. פנחס שם לב שמתחת לבניין בית העם יש מרתף. הוא פנה לסמילנסקי שהיה האפוטרופוס על הבית מטעם החברה, וביקש להתגורר במרתף, ובתמורה יהיה אחראי על הבניין,ידאג לניקיונו, יפתח ויסגור את הדלתות לקראת אסיפות ומופעים ויכבה את ה"אורות" (פנסים תלויים מן התקרה שדלקו בעזרת נפט) כל זאת ללא תשלום. לאחר הסכמת סמילנסקי עברו פנחס, אשתו, אמו ואחיותיו לגור במרתף הבית. (לסרטון בנושא ובו ראיון עם בנו שאול – לחץ כאן)

המבנה שימש גם כמקום מגורים לפועלים הרבים שהגיעו למושבה בעונת הבציר. בשנת 1921 התגוררו בו 250 פועלים שחיו בצפיפות, אך נאלצו בשל התנאים הקשים לעבור להתגורר במחנה אוהלים בחורשות.

נחום גוטמן תיאר בספרו "החופש הגדול ותעלומת הארגזים" את בית העם כסוג של מבוך: "הלכנו לבית העם, שם לנו כל האורחים שבאו לבציר. האולם היה גדול מפה לפה, הנכנס בו בלילה הייתה לו צפויה סכנה שלא ימצא דרכו חזרה אל הפתח. כי היה הכרח לעשות כמה סיבובים וקפנדריות בין המשכבים. השבילים היו מעוקלים ולא תמיד הובילו אל המוצא הראשי. ממש חידת מבוך".

בשנת 1929, בתקופת המאורעות נקלטו ברחובות פליטי באר-טוביה והם התגוררו בבית העם.

בתחילה נבנה האולם שבחזית, שכיום מכונה בשם "אולם בילו", מאוחר יותר נוסף לבניין הישן בניין חדש הגדול פי כמה מקודמו. חלק זה תוכנן ע"י יצחק הבר-שיים, מהנדס ופרופסור לתורת הקונסטרוקציות.באולם החדש היתה במה גדולה, שהתאימה לתזמורת סמפונית ובמה מסתובבת להצגות כמו כן, את הגג אפשר היה לפתוח, ואכן בקיץ בזמן ההצגות היו פותחים את הגג לאיוורור האולם. הבניין החדש התאים להצגות תיאטרון. אהובים במיוחד היו מופעי תיאטרון "הבימה". מתחת לבמה היה מקום נרחב עבור התזמורת שליוותה את הצגות התיאטרון ומופעים אחרים.

בשנת 1931 התקיימה ברחובות לראשונה הקרנת סרט בבית העם. שם הסרט שהוקרן לא ידוע, אך ידוע שנתעוררה דאגה לאשר יצפו צעירי המושבה. עיתון ה"ארץ" ציין בגיליונו: "בישיבת המועצה נתעוררה שאלת ביקור הילדים בהצגות הקולנוע. צוין ששוררת כאן הפקרות רבה. אחרי הצעות שונות נבחרה ועדה לביקורת סרטי הקולנוע, כדי למנוע את ביקור הילדים בהצגות בלתי רצויות".

במשך שנים שימש בית העם זירה לעימות בין נציגי הפועלים למועצה המקומית והאיכרים. באחד במאי 1931 אסרה המועצה המקומית על נציגי מועצת פועלי רחובות לקיים בבית העם את טקס "האחד במאי". בעיתון "הארץ" נכתב: "לקראת האחד במאי ביקשו פועלי המקום ממועצת המושבה את בית העם לערוך שם נשף אומנותי. המועצה השיבה שהיא יכולה ליתן את בית העם בשביל נשף אומנותי בתנאי שלא יתנוסס באולם דגל אדום. על דרישה זו השיבה מועצת פועלי רחובות: אין אנו חושבים שמתפקידה של מועצת המושבה לשמש צנזור לגבי השקפות וסמלים פוליטיים של אזרחי המושבה. ציבור הפועלים אינו זקוק בהחלט לכך שמישהו ידאג לכשרותו הלאומית ולא יסכים שמועצת המושבה שתשמש לו בזמן הזה אפוטרופוס. מועצת המושבה דנה במכתב.גורודסקי: אין אנו אופוטרופוסים לציבור הפועלים. אבל אנו אופוטרופוסים לנכסי הציבור. כל זמן שמועצת המושבה אינה אדומה לא נרשה להפוך את בית העם לאדום. הוחלט לדחות את המכתב ולאשר את החלטת הוועד הפועל מ- 1928 האומרת שבבית העם יש להניף רק דגלים לאומיים".

בשנת 1932 הוחכר בית העם לחבר הנאמנים, שנידבו כסף להקמת בניין ספריה.

כיום פועלת במקום בימת הנוער העירונית , מיסודה של איה לביא.

במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. הריצוף נעשה ביוזמתה ותכנונה של האומנית רחלי רוגל, בהשפעת התיאור מספרו של נחום גוטמן.

בנוסף ניטעו שני עצי זית לזכר "עץ הזית של הגנרל האוסטרלי".
 
נחקר ונכתב ע"י גב' לאה מאירי

.